חטא

תודה נטע ירה, בסופו של דבר האדם עושה הטוב בעיניו.

השאלה מהו טוב ומהו רע נשארת במסגרת הדיון הפילוסופי.

כרגיל יקרה שלי את יודעת למה התכוון המשורר, כי לא ידע האדם טוב, ולא המשכתי ולא כתבתי כי יצר לב האדם רע מנעוריו. המודעת של נכון ולא נכון המושג של טוב ורע היו בידיעתו של אדם מרגע בריאתו ולכן יכול היה אלוהים להגיד לו את אשר אמר, אבל הפרשנות האחרת של טוב ורע הידע העיוני הוא זה שהיה בעץ הדעת (בעץ ולא בפרי, העץ על שורשיותו הוא החשוב). אבל כאן זו כבר גלישה לעולם הפילוסופי של טוב ורע(זה אותו הידע שנמצא לפי אפלטון בעולם האידאות). את רואה יקירתי למה את גוררת אותי התגובותיך?

אני לא פעם תוהה אם אלוהים היה יודע את כל הרע שהאדם יצר, האם היה נותן לו תבונה?

את צודקת יקירתי, והרי כבר נאמר "כי האדם עץ השדה". זה המכלול כולו. ויש עצי פרי ויש אילנות סרק, וגם בני אדם כך. אני גם מקבלת את סיפורי התנ"ך לא כתורה למשה מסיני, אלא רואה את הסמליות שבהם. דרך אגב נזכרתי באגדת חז"ל שאמרת כי משה הו שהוסיף את המילה דעת בהקשר לעץ כשכתב את התורה. כי האשה אמרה אל הנחש בקשר לצו האלהי "ומפרי העץ אשר בתוך הגן..." ולא אמרה מפרי עץ הדעת. כך רק כשאכל אדםמן העץ ניתן לו שמו עץ הדעת.

את צודקת בדבר חופש הבחירה, על האדם לקבוע מהו הטוב ומהו הרע, ולפעמים גם לשנות מנהגים הנהוגים בחברתו כי הרי אין טוב מוחלט ורע מוחלט. האלהים אינו מושלם את זה כבר אמרתי לא פעם, אבל כנראה שצריך שהוא יהיה קיים כי כמו שאמר אחד מגיבוריו של דוסטוייבסקי "אם אין אלוהים הכל מותר."

אני שוב מגזימה באורך תגובותי... אבל את אוהבת אותי אז את סולחת וסובלת אותי.

עוזי יקר, אני מנסה להקשיב לשירת אלוהים

באמת מנסה

לפעמים נדמה לי שאני שומעת אותה

או זו המלאכים ששרים אותה

וטעמתי מעץ החיים...

תודה דויד אחי היקר

אכן קיבל האדם תבונה מהאל

ועליו לדעת להבחין בין הטוב לבין הרע

ואם אנחנו כותבים שירה

כנראה שאלוהים באמת אוהב אותה.

תודה יקרה שלי

גם את יכולת הסליחה

קבלנו מהאל

יחד עם התבונה.