הרימון בוכה

מאתגר הצילום שלך יקי יקירי, חיפשתי מה לכתוב והחלטתי ללכת אל המקורות, שהם מלאים כרימון, ולשבצם מעשה פסיפס בשיר.

הרימון בוכה

יצא עלם חמודות לטייל בשדות

הביט סביבו וחשב,

"נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר

הנצו הרמונים."

ראה מולו עלמה יפה קרבה ובאה

ושר לה שיר של אהבה

"כפלח הרימון רקתך

מבעד לצמתך."

"שלחייך פרדס רימונים

עם פרי מגדים".

אשלח ידי יפה שלי

וארקום לך מעיל בחוט זהב

כמו אפוד של כהן גדול,

"שוליו רמוני תכלת..."

ואוסיף ואתפור

"פעמון זהב ורמון

פעמון זהב ורמון

על שולי המעיל סביב"

שישמעו צעדיך כשאלי תבואי.

"אני חומה ושדי כמגדלות"

צחקה העלמה

ועל פני העלם חלפה.

"שובי שובי השולמית

שובי שובי ונחזה בך" - קרא

אבל היא נעלמה.

המשיך העלם בדרכו

"וירד אל גינת אגוז

לראות הפרחה הגפן

הנצו הרימונים"

ומצא שם רמון אדום כדם

שפקעה קליפתו

נטלו בידו

"תוכו אכל

קליפתו זרק"

וברך על המוגמר

"יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו

ואלוהי אבותינו

שירבו זכויותינו כרימון...

ולא ראה דמעותיו

ולא שמע בכיו

של רמון פצוע

שחיפשׂ אהבה.

שבוע טוב יקי יקר

נורית