שָמַיִם נְעוּלִים - שיר לפינת התפוח

                          נכתב לפינת התפוח שהעלה יקי

שמים נעולים / או תפילת נעילה

יום הכיפורים

בחוץ יללו צופרים

אורות נדלקו ואורות כבו

הערב ירד

שלשה כוכבים נצנצו בשמים

עמדתי בבית התפילה

לחשתי "פְּתַח לָנוּ שַעַר בְּעֵת נְעִילָת שַעַר..."

וּבְאוֹמְרִי -

נפתחו שערי שמים

ומלאכים הרימו אותי

ובתוך השמים מול כיסא הכבוד הושיבוני.

הבטתי למטה

וראיתי אלף זריחות ואלף שקיעות

ראיתי את הים הגדול

עגורים עפו מעליו הלוך ושוב

מארצות הקור אל ארצות החום

ראיתי פריחות וקמילות

שלכת אדומה ולבלוב ירוק

ראיתי מלחמה -

ולא ראיתי שלום.

מלאכים שבו לקחתני

בקשתי עוד רגע קט

עוד לא שאלתי את אלהים שאלה

אמרו שערי שמים נסגרים

מקומך שם למטה

נשׂאוני על כנפיהם

וּבַדֶּרֶך למטה

להרף עין אחד ראיתי אותו

לא הספקתי לראות פניו ולא להפרד

והוא אל השמים נלקח.

הניחו אותי מלאכים בבית התפילה

החזן המשיך תפילת נעילה

"כִּי פָּנָה יוֹם, הַיּוֹם יִפְנֶה..."

ולא היו לי מילים משלי

ונשׂאתי זעקתו של משורר *

"שָׁמַיִם, בָּקְּשוֹ רַחֲמִים עָלָי !

אִם יֵש בַּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב -

וַאֲנִי לא מְצָאתִיו -

הִתְּפַּלְלוּ אַתֶם עָלָי!"

                             ח. נ. ביאליק "על השחיטה"