שירים

לאן נעלמו - לפינת התפוח: איש ורחובו



לאן נעלמו
האנשים ההם,
מן הימים האחרים
עם פלומת השיער הלבן
על חזם-
שכמו נרעדה לקול 
הרוח השורקת:
שנדדה עם משב היונים

והם מהלכים היו
אל הים
לאורך השדרה 
שעציה  כופפים ענפיהם,
וריח המלח
כמו נישא דרך
כובעיהם המקומטים-
והגופיות האפורות
ההן.

ואני 
עוד זוכר איך
בחלוף השנים:
יש והיו
חובקים הליכוניהם
הכמושים,
ונשים נכריות
 מצחקקות
לוטפות אט אט ראשיהם
היגעים, הכלים-
באותה השדרה
 על ספסל.


ואורות הפנסים
עולים.
ושקיעה עצובה
מתנגנת:
ממש כמו היתה
סאמר טיים.

תגובות