מיהו סופר?

ביום שני הקרוב, אקבל בע"ה אישור רשמי לעובדה שאני סופרת, בבית הסופר בתל אביב. מבין 20 הסופרים החדשים, בחרה הוועדה ארבעה, ואני נרגשת לומר שאני ביניהם, ובקשה לשאת מלות ברכה. הנה שיר שאקריא בערב המרגש הזה....

לכאוב, לכתוב, להתרגש

לכאוב את החיים, להרגיש כל פרט, צער, שמחה, חוויות

לפקוח עיניים אל העולם, כול רגע לנצור, כול אירוע עד תום למצות

לחוש את הבערה, ממש בפנים, לאגור בתוכי ובנשמתי עד כלות

עמוק בלב לדעת, להבין, לחוש, לחיות.

זה מעיר אותי בלילה, לא מצליחה להתאושש

לפעמים זה תופס אותי בנהיגה, אוי לי, בכביש שש

האם לעצור בצד הדרך?  האם לקום בלילה? האם את דרכי אל המחשב בחושך לגשש?

האם את מה שעובר לי בראש, ברגע זה, לכתוב ולממש?

ואז מנסה ההיגיון לתפוס פיקוד

אז תכתבי, אז מה, זה לא ייתן לך שום ניקוד

איש לא יצדיע לך על כך, איש לא קידה יקוד

עדיף שילך הרעיון לתהום הנשייה, תני לו שילך לו לאיבוד

אבל אני מרגישה את החיים את מה שקורה סביב

ומבטי משוטט בעולם, בין אם חורף עכשיו, בין אם אביב

ואני מתיישבת אל המחשב והמקלדת, שעות של ישיבה כפופה

אל עומק הנשמה, עמוק, עמוק לרדת, לישון שינה קצרה, טרופה

להתפלל שהחוויה תזרום , ותהפוך אותיות למילים

ולאט, בצעדים קטנים, אולי תהפוכנה המלים למשפטים

והנה ספר חדש נולד כאן עכשיו, ועושה את צעדיו הראשונים

הנה הוא על המדף,  האם יאהבוהו הקוראים?

האם רק יעיפו בו מבט, ויניחוהו חזרה,  וימצאוהו לא מתאים

או אולי מישהו יכתוב עליו במוסף של שבת, בין שאר הכתבות והנושאים?

אולי הוא יהיה נוגע, אולי בכול זאת הוא ידבר אל הלב ,

אולי יהא הוא אל העולם נחשף וימצא לו בית חם ואוהב?

אולי ימששו את דפיו, יתייחסו איליו כאל מאהב

והעולם יכיר באיכותו, וימצא מי שיתלהב

אבל אז פתאום אני  מבינה בתוך עצמי

שלולא כתבתי, לא הייתי מוצאת לי  מנוחה ביומי ולילי

כי אל הנייר הרי  יצאו הדברים מתוך נשמתי

כי הרגשתי, והתרגשתי, וכתבתי את דבריי בדם לבי

אז זהו הסיכום, וזו האמת הגדולה ביותר

או, אם תרצו, זו בעיני מהות הדברים, זוהי דמותו של הסופר

שאהיה  כואבת, וחשה, וכותבת, ונרגשת כלפיד בוער

ושמחתו וצערו של העולם יהיה לבי בתוך תוכו אוגר

ואוציא מן הרוח אל הפועל, אל המחשב והדף את החוויה

ונפשי תסער, ואחוש את הצימאון שבטרם רוויה

והעולם יהיה מולי כתמונה, כציור, כגלויה

ואחוש את החיים, וארגיש כול פרט, זו התמצית, זו ההוויה.