יצירות אחרונות
כְּשֶּהַתוֹתַחִים רוֹעֲמִים (0 תגובות)
אביה /שירים -04/05/2024 16:45
הַלֵּב. הַלֵּב. (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/05/2024 11:58
עמימות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -04/05/2024 11:30
ימים חסרי נשימה (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -04/05/2024 08:58
ויפה, כה יפה הדרך (9 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/05/2024 22:07
יְחֶזְקֵאל שׁוֹפֵט אֶת יְרוּשָׁלַיִם/ מאת: אהובה קליין (c) (4 תגובות)
אהובה קליין /שירים -03/05/2024 16:32
תותחים (10 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
סיפורים
האושר החמקמק, אפילוג הספר שלי "תהומות", לבימת הדיון 9.6.15בוקר אחד בהיר זה יקרה. זה פשוט יקרה, אי אפשר למנוע את זה. נקודת ה'אל אושר' בחיים תגיע, ולא תותיר אוויר לנשימה. מעתה, יעשה האדם מאמץ על למצוא את האושר האבוד, יחפש אותו בכל מקום, אפילו במקומות שבכלל לא הגיוני שהוא יימצא בם, כי בלעדיו הוא מרגיש כל כך אבוד, ומאבד את היכולת לחייך, כאילו השריר הזה שאחראי על עווית החיוך פרש לפנסיה (מוקדמת, על פי רוב), ופשוט הפסיק לעבוד. לפעמים ימצא האדם את עצמו בורח לעולם של דמיון, ממציא לעצמו יצורי על שחיים בכוכבי קרח, כאלה שעשויים ללא חת, ובעיקר – חסרי רגשות, כאלה שלא מחפשים את חצי הכוס המלאה כל הזמן, ושאין להם בעיה עם העובדה המדעית שבכל חצי כוס מלאה יש גם חצי כוס ריקה, ויצורי הדמיון שלו יעברו בקלות בין שבילי החיים, ייסעו לכוכבים אחרים, יבקרו חברים חדשים, יחיו בשקט ושלווה, ובעיקר – לא יהיו שותפים למפלס הצער והכאב בעולם. הבעיה העיקרית היא, כמובן, שהחיים אינם עשויים מאגדות ודמיונות של ילדים, אלא מחומרים הרבה יותר כואבים והרבה פחות חסינים, ועם כל הצער שבדבר, האדם יאלץ ללמוד ולהתמודד עם כל תהומות חייו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |