שירים

משורר חוצות תלאביב



משורר חוצות תלאביב


שתי עיניים באפל מאופל 
אשר יצאו בשלד משם
ללך להן לארץ מעבר לים  ,
וילדו אותו וקראו לו אברהם
הביטו בו בשתיקה וחיבקוהו 
ללא יד  -
את שתי עיניו של אבא 
תמיד זוכר 

שתי עיניים מביטות  
מחללוחם בחול תופת
במלחמת אין כיפור -
שב עימן משם בתנורו
והיו להבי תווים לוהטים, 
מהפכים, מדממים פרצו 
לדפים לבנים חלקים,
ושזר בם ילדות  שובבה 
פורקת מוסרות לחופש
ופריחת אהבות באביבהן 
בעסיסי פריין וחורפיהן...  -
לחלקם עובר ושב בחוצות הכרך
בכיכר ופינה, בשקל או כמה שירצו
לפצוע עיניהם לקוהלת תלאביב 
וירושלים וציון , ולטעון מול האדון 
צופה כל עין בדממה ; 



חלפו עשורים והוא הולך איטי בכרך
קמטים במצחו ושערו ארוך דהה
באותן כיכרות ופינות מחלק להביו 
לוהטים, מתהפכים, מדממים כאז
ולא תוכל בו האש , והנה ישמע:

''בוא אלי , נערי
בוא אלי ותיוושע .''

ואברהם עושה צעד ושניים 
ונסוג , 
 צעד ושניים ונעמד 
מהסס...




מוקדש לו באהבה.




תגובות

גלי צבי-ויס / עומד ומהסס / 24/05/2017 16:02
יום טוב צבי / העיניים / 25/05/2017 06:37
שמאי ארמן / מאורעות המלחמה הארורה / 25/05/2017 08:48
מרים מעטו / ~love~ / 25/05/2017 16:55
עליזה ארמן זאבי / עוזי יקר !לאורך כתיבתך / 25/05/2017 20:59
גליה אזולאי / העיניים מספרות את האמ� / 25/05/2017 22:15