שירים

מכונסת בעצבה ושותקת עמדה נערה על גדת נהר ירוק כהה וסואן , שזרם ליד ביתה הפשוט. והנה, צץ מהמים דג זהב יפה-מראה , ובתום וטוב מבט הביט אליה ושאל לשלומה. החלו שחים יחד, המשיכו וקרבו במתק זה לזו תחת ענפי ערבה שחוחים ובין סוף מרשרש... וכך המשיכו להיפגש כמעט מידי יום. חלפו כמה שבועות והנערה ראתה כי עוד נערה צופיה ומחכה לו בגדה מנגד, וגם עימה שח דגהזהב וקרב עימה לתוך הסוף..., - ועזבה אותו עצובה שבעתיים משהייתה , שבה מכונסת בשתיקתה שכבדה.

חלפו כמה עשורים ואותה נערה כבר סב שערה, קמטים סביב עיניה, והיא מכונסת במצב רוחה הירוד לגדת אותו נהר ירוקכהה, מעופש וסואן , והנה, מופיע לצידה אותו דגזהב יפה מראה, אותו תום וטוב מבט שהיה , ושלווה שוחקת מאירה שלא ראתה בנערותה נוספה בו . ואהבתה הצעירה חיש נצתה לו, עורה וגחה אליו לחיים בקרבה, לקרב ולרחק לקרב ולרחק עימו לגדת הנהר שלחייה.
והיא רצתה אותו כעת להיות שלה, לשלות אותו מהנהר ולשים אותו באקווריום בביתה הפשוט שלגדת הנהר ; לשמוע ממנו על מסעות חייו צופה באגמי עיניו בגווני טורקיז עמוקים ומאירים . אך דג הזהב אהב לחיות בנהר השוטף , בנחלים החוברים אליו , ובים הגדול על תהומותיו ומרחביו שגדלו וגדלו לבלי די מאז אותה קרבת נעורים שלא נשכחה... - ובא לפוגשה פעם בשבוע.

סיפר לה על פנינה בוהקת קסומה חבויה בצדפה , על חופים צלולים ועצי אלמוגים מדהימים ביופיים, על מנגינות שמימיות ששמע בתוך קונכיות... על דגים טורפים שלא יכלו לו , על רשתות דייגים שהצליח לברוח מתוכן בטרם... ועל התבוננות נמשכת בדממה שהעמיקה ונצללה בו , ועל מערה תת-מימית חתומה לחוף אי זהוב (שלא מסומן במפות) שבא בפתח צר נמשך ונמשך עמוק לתוך סלע, השתחל לו בסבכי אצות שסתמו מחילתו והמשיך והמשיך הלאה בכל כוחו בלא להרפות , ופתע - אור פלאי ! ומאז הכל נראה לו אחרת ; והוסיף : שיום יבוא וירצה לשכון באותה מערה , באורה , ואז יפגשנה אם תרצה לעיתים רחוקות יותר, לשוחח ולטייל עימה ביחד לאורך הנהר ומבלי לנשקה ; אך איננו יודע מתי יגיע אותו יום.

והאישה לא תופסת מה ששומעת מדגה האהוב, כי לא התנסתה באותה ראייה או בדומה לה; וספק עכור החל מבעבע בה כנגד ראייתו השונה, ושמא שפיותו ?! - כי זכרה בילדותה את דודתה אומרת שוב ושוב שהיא שומעת קול, את קולו של אלהים אליה , וזה נגמר לא טוב... , והחלה חוששת ; והייתה מביימת לעצמה מפגשים שלו עם נשים אחרות לגדות הנהר ונחלים , בין ערבות שחוחות וסוף מרשרש ברוח, או בין אדוות חוף אי יווני חוגג עם אישה לילותיו, נסחף עימה לתוך גלים קצופים לאור ירח עגול ורך, לוגם בירה זהובה עם קצף מגביע שקוף שאוחזת ונושקת לו... - ודג הזהב מביט בה מבט תום ושלווה ושחוק , ושח לה כי נפגש לפעמים עם אישה ועם איש על גדה או על חוף לשיחה כידיד, בלא אותה קרבה אנטימית שיש לו עימה ובלא מגע , וכי כל סרטיה שמביימת וצופה, הזייה בהקיץ .

שבועות חלפו ועימם מפגשיהם אחת לשבוע לגדת הנהר, קרבים ורחקים קרבים ורחקים... ; ובאחד המפגשים כל שביעבע בה געש ופרץ עליו:
''תמנון בך , וזרועות שקופות נפתלות ממך ונכרכות סביב נשים לגדות הנהר ונחל, ובחוף אי או יבשה אשר בימך הגדול , לינוק מהן אהבה עד תום, ואז תשליכן '' ;
וכואבת ומרירה התכופפה והשליכה לעברו חלוק שחור שאספה , פוגעת בזנבו .
סובב פניו רחק ממנה דג הזהב במים הכהים עכורים, וברחקו לאמצע הנהר נופף לה בזנבו הפצוע ברכת שלום לימים טובים ומאירים שיבואו לה, וצלל ונעלם ולא שב .

תגובות