חזרה ליצירות
שירים

שירים ישנים שלי

שלומי בן נאים ז"ל | (10/06/2018 05:01) | 87 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שלושה שירים ישנים שלי:

צללים

יושב ברחוב קבצני האהבה
וקמצניה
כי תמיד עובר בי 
צל אחרי בן אדם
שהוא פוצע
והוא מאיר בשנתם
זיכרונות דוקרים
ובמקום לאהוב
יודע
ובמקום
לתת
מתעוור ולא שומע
את רחשי הלב
ובמקום
להתאהב
כותב.

כותב כותב כל יום טרגדיה....

רכבת אחרונה,מוהיקני אחרון

 

 

קטר אחרון

ברכבת החיים

יוצא מרציף סבלנות

הלילה בחצות ורבע,

עמוס לעייפה

במוהיקנים אחרונים

בדרך לארץ להד"ם

הרחק מעל הטבע,

חיוכים ורודים

מפזרים הם

לכל עבר,

כעסיס הדבש

הנוטף משפתי התינוקות,

עדיף למות לפתע

הם אומרים

ומעשנים בלי הרף

מלחיות עשרים שנה בקבר

אם להיות אז לא להיות,

לנהג משלמים הם

במטבעות של שכחה

כי לא זכרו להביא עימם

שום דבר ערך,

אך סבלנותו של אלוהים

הזכירה,

כי גם בארץ להד"ם

לא רוצים לזכור דבר

כך נאמר לי במפגיע,

שם לא כורעים בתחנונים על ברך

כדי לזכור באהבה,

כך אפילו כתוב

על דופן הקטר.

עוד מעט יוצאים לדרך

 אומר מוהיקני אחרון

למוהיקנית אחרונה,

היה או לא היה?

שואל הוא,

היה כלא היה,עונה

ומה יהיה?

שואל הוא ומקשה,

אהיה אשר אהיה

מעשנת ארובתו של הקטר,

השאלה,מה נשתנה?

אני לוחש בשקט,

שעון מראה חצות וחצי

עומד לבד בתחנה,

רבע שעה איחור

לחיים בהזמנה,

מציץ לרגע בעיתון

וקורא את הכותרת:

אתה המוהיקני האחרון

אומרת האישה שבתמונה,

לא יכול היה להיות אחרת

כל השאר עשו דרכם

אל עוד שואה

 

הקוסם

 

הביטי וראי

ביתי חרב עליי,

אין יוצא ואין בא

רק קוסם אחד

זר למקום

יישיר מבטו אלייך

ויביע משאלה,

בשרביט ידו

יצייר בבטנו

את השמש

כמו זו שזורחת אצל

מאטיס,

כן,הטירוף כואב

כמו קבר

זר ונוכרי להכעיס,

ראי החמה תפילתי

כן הקרה

הכל כבר קרה,

הזמן בחלומו חלף

אך בה דבר

לא נשתנה,

עודנה מתדפקת

כקבצן פושט יד

דופקת בשקט

שרק השטן יכול היה

לברוא,

זר ונוכרי הקוסם,

משורר לעת מצוא.

לא בן המקום

אך יודע את הלך הדברים,

חוק בל יעבור

כך היה מימים,

מעשה שטן

או מעשה אלוהים

שמחר תעלי ותאירי חמה.

לא יסוב הגלגל לאחור

אשר היה

הוא שיהיה

אני לוחש לעצמי

לילה,לילה

ראה קדש וזכור.

 

 

כיסופים

 

לכסוף

כמו שעץ כוסף

לאור,

להתגעגע מלוא הרגב

לאמא אדמה

לבכות

כבסוכת אבלים

שחורה משחור

ולצחוק

כמו שיודעת רק אישה,

להתפלל

כמו שיודע רק

פושע

לאהוב כמו שיודעת

רק פרוצה

וללטף כמו שרק

אני יודע,

לרחם כמו שיודע

רק האלוהים,

אך מה זה

קול ענות אני שומע

לא קול שמחה

לא קול בוכים

אין זה אלא

קולה של נשמתי

הבוקע ממעמקים,

ללכת שבי אחרייך

נשמתי

לזכור לך

חסד נעורייך

לכתך לפניי במדבר

בארץ לא זרועה

לבנות לך בית מקדש

מזבח

קודש קודשים

ולסגוד לך

כמו שיודעים

רק אלה שחזרו מן

המתים. 


 חיובי יש בבטריה אם לא יהיה בה שלילי היא לא תייצר חשמל

 בטבע הנקבה בוחרת את הזכר שיוריש לה  את הגנים הטובים ביותר אבל מן הסתם גם מה שהזכר עושה....

 הפחד משבש את ההגיון וכשעושים מעשים לא הגיוניים הפחד הולך וגובר

https://youtu.be/83a8OXmiSV4


https://youtu.be/GnWlERK0UJc

תגובות

גלי צבי-ויס / רכבת אחרונה / 10/06/2018 06:26
גליה אזולאי / שירי אהבה עצובים, עדינ / 10/06/2018 12:39
נורית ליברמן / קול ענות אני שומע / 10/06/2018 21:04
חזרה ליצירות