והנה שוב אנו חוזרים אל הפתחים של יחיא ועזרי בנו, שיהיה בריא אותם
נטשנו לאנחות אולי מאז כיבוש יריחו בידי יהושע בן נון והאלוף בן נון שהיה מפקד חיל
האוויר והג'יפ של הנון נון שבו הסיע יחיא את משה דיין זכרונו לברכה.
והנה קיבל עזרי הזמנה לאחיין שלו גידי כהן שעשה בר מצווה בבית הכנסת
של החלבים בירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. וחשב מה להביא לבן המצוות הלזה,
האם יביא לו כסף? וכמה יביא לו ואולי יביא לו ספר גמרא קדושה, ואולי כמו שאמר השכן
מר שוסטק יביא לו ספר של שפינוזה על הפילוסופיה למען יחכים ויהיה משכיל ויתפלצף
בבית הספר התיכון עד שיקבל כאפה בגלל שהוא חנון, אבל אבא יחיא שמע את השמע הזה של
ספר שפינוזה ואמר:
"משומד, עובד עבודה זרה השימפונזה הזה, לא תורה, לא גמרא רק
כפירה ומינות, השימפנזה הזה הוא כופר. בהולנדיה גזרו עליו חרם גמור, ממש כמו
האינגלי שהמציא את הדרוויניזים של דרבין"
"איזה דרבי, הדרבי נגמר לפני שבוע" אמר לו
"דרבין, דרבין, המומחה התרופסור שקיבל פרס נובל משבנדינביה, איזה
שבידית משומדת עם שדיים בחוץ הביאה לו הפרס על מגש של מלצרים, אוי לנו מיום הדין,
גם מייקל ג'קסון כתב עליו שיר, אבל זוהר עורקבי לא הסכים לשיר עליו שיר כי הוא לא
משלנו, בקיצור פרס נובל קיבל הדרבין הזה" אמר יחיא
"מה נובל, מה נובל" ענה אותו עזרי "זה תרופסור שיושב
באוניברסיטה בר אילן ומקבל משכורת כמו קבלן ארמונד"
"בר מינן, בר מינן, אוניברסיטת בר אילן היו מפטרים אותו על היום
הראשון"
"אז אוניברסיטה של שבידיה" הציע עזרי והשתעל.
"לא יקום ולא יהיה בביתי, ספר של שימפנזה לא יהיה בבר מצווה של
גידי שיהיה בריא"
"ומה עם ספר על חיות?" הציע עזרי
"חיות השדה? חיות היער? שילך בשדה לתפוס חיות כמו קין שהיה איש
השדה? במקום ללמוד לבגרות וללמוד תורה? אה, ככה אתה חושב? שירוץ ויתגלגל בשדות עם
כל השדים והרוחות ועמק השידים?"
ועזרי שיהיה בריא ראה שאבא יחיא הוא כמו ראש בלטה ברוטב רביולי בטטה,
הלך לחנות ספרים משומשים וקנה ספר של שירים משירת הדיוואן וגם המוכר עטף את זה יפה
באריזת פלסטיק ועזרי הוסיף עוד מאתיים שקל.
והגיעה הבר מצווה שנערכה בבית כנסת של החלבים בירושלים שהיה בחצר
עתיקה כזו מוקפת בנינים ועדיין לא זרקו סוכריות והילדים עמדו דרוכים למקרה הזה
אוחזים בידיים שלהם שקיות של רמי לוי לתפוס הסוכריות טופי שיפלו על הראשים שלהם
כמו גשם זלעפות ורק שלא יהיה כמו ברד, ארבה ומכת בכורות. ועזרי שמע התפילה והתפלל,
ובשעת הדרשה של הרבי עם השישיות והזונגלך' הניח ליחיא קונקורדנציה להנות מן הסגנון
של התפילה ויצא קצת להתבונן בבניינים אולי תציץ איזו בת חווה ותחייך, אבל הנה ראה
איזה אינגלי עם כיפה שחורה יושב בקומה השנייה במרפסת שקורא בספר הגמרא ושישב והתבונן
במה שקורה בבית כנסת, ועזרי שאל אותו איך קוראים לו ואמר במבטא של בריטלנדים שקוראים
לו ריצ'רד וכששאל שם המשפחה אמר:
"דרווין"
והפלשים של הניקון בקופסה של עזרי נדלקו ושאל את דרווין הזה מה הוא
עושה בחיים שלו והדרווין האינגלי אמר:
"אני מגדל שימפנזה בגן החיות התנכי" ונותן לו אוכל ומאלף
אותו"
"אה, שימפנזה" ושוב עוד פלש נדלק בעין של העזרי שלנו וראה
שהאינגלי לא כופר ולא משומד ואפילו לא תרופסור ומיד מיד קרא ליחיא קונקורדנציה
ואמר לו שהנה יש בחלון שיכנאזי בשם ריצ'רד דרווין שמגדל שימפנזה וגם יכול ללמוד
גמרא ולא כפירה ומינות. ויחיא אמר לעזרי שיחכה עד סיום התפילה, ועזרי עבר את מטח
הסוכריות וגידי המסכן כמעט שם קסדה על הראש שלו כי הסוכריות היו בתור אבנים של
אינתיפאדה והילדים נשכרו מן האירוע כיוון שכל אחד לקח בוכטה של טופי, ג'לי
וסוכריות מנטה ואגוזי פקאן.
ולבסוף שרו כולם משירת חלב ושירת הדיוואן ואכלו דג מלוח וקוגל כמו של
השיכנאזים.
ובא יחיא ועמד מול ריצ'רד שלמד תורה ואמר לו:
"היי יא אינגלי, שמעתי ששם לך דרבין ואתה אוהב שימפנזה ואני
רציתי לדעת איך זה יכול להיות"
"אני דרבין, נכון ידידי" אישר האינגלי.
"ואיך אתה לומד גמרא ומגדל שימפנזה גם יחד, הילכו שניים בלתי אם נועדו?"
"זו פרנסה שלי, אפשר לגדל שימפנזה וגם ללמוד תורה"
"וזה לא מבלבל את דעתך? פגראק עלא רוחק, איזה עבודה מצאת לעצמך"
משך יחיא בפיו
"רגע," קפץ האנגלי ממקומו "אתה אומר שאני מפגר?"
"פגראק עלא רוחק, זה הכל, זה אומר, מה יש לדעתך" הצטדק יחיא.
"עוד מעט תגיד שהמסכת של הגמרא הזו לא מתאימה לך" הוציא
האינגלי את הגמרא הקדושה והראה ליחיא
"אה... מסכת עבודה זרה, ממש אתה תלמיד חכם שתהיה בריא" חייך
יחיא והעיז ושאל:
"האם אוכל לעלות אליך לקפה ודברי תורה?"
"האינגלי הנהן לשמע בקשתו של יחיא, ואילו עזרי נותר בחוץ, מביט
בהם מתפלפלים בפסוקים ובדברי רש"י ותוספות וכדי לא להתייבש נכנס לבית כנסת
ולקח עוד זנב של דג מלוח, רק הצטער שהוא לא עשוי בחילבה.
ובלילה חלם עזרי חלום, והנה השימפנזה עטוית טלית קוראת לתורה את האריה
והצ'יטה, והגבאי שהיה דוב קוטב הביט בעזרי והזמין אותו בנהמה מפחידה לבוא ולקרוא
את המפטיר ועזרי שיקשק כמו קותי הקטר מרכבת ההפתעות ולא ידע את נפשו.
הוא נבהל והתעורר שטוף זיעה והלך לשתות ג'רע של מים חיים למעו הסיוט
הזה יעבור וראה את יחיא כשהוא יושב באמצע הלילה ומיטיב דעתו בפסוקים מן התנ"ך
ונחה עינו על הפסוק "גם את הדוב והארי היכה עבדך"
| 
