|
עובד שיהיה בריא עדיין ישן במיטה עמינח שתהיה מאוזנת אמן סלה שאבא שלו
קנה לו אותה בשנת 78 מכלבו שמיר שליד המשביר של רחובות. כשזוהר עורקבי ישב בכלא, עוד לפני ששר אלינור.
ועדיין עובד ישן בחדר שמתחת לגרם המדרגות שפונה לנפנף העירקי שמחלל שבת ומעשן נובלס
כשהוא אוכל לחמא בעג'ון עם חבר שלו.
ועדיין עבד באינסטלציה למרות שהשתחרר מכלא מעשיהו שמה ישב שלושה חודשים
על העלמות מס. ועכשיו העדיף לעבוד בלבן, יענת'ו לתתת קבלות על כל פיפס ועל כל
תיקון, והמזל הוא שכל שועי המדינה שאתם
ישב
הביאו לו עבודות אצלם בחצר ובבית.
אבל עדיין לא היה לו מספיק כסף לשלם את כל מיני החובות שהיו לו, כי קנה
הרבה חומרים, שיברים, שייבות, אסלות והיה חייב כסף לזכריה מהצרי של החנות
אינסטלציה במרכז המסחרי של קרית עקרון, ליד הקיוסק מפעל הפיס של הקווקזי אברמוב.
וכל פעם שהיה נוסע עם האוטו היה עוקף את המרכז כדי לא לראות את הפרצוף של זכריה
מביט בו ככה ואומר בעיניים: אתה חייב לי 10,000 שקל, תן לתימני מאני, אחרת יבולע
לך יא אחול בלוע, אחול שקשוקה בביצים עם גבינת פרמז'ן למעלה.
והנה תקפה אותו שנת הישרים וחלם שזוהר עורקבי ניצב מולו במלוא קומתו
הגבוהה, בזווית דעווין עם מיקרופון כמו ששר במועדון הברווז ומדבר אליו בפרחים,
יענת'ו דברי נועם ואומר לו בזאתי הלשון:
"שמה בשמיים מחכה לך מזוודה שיש בה מאה אלף שקל, ז'דיד. כבר
מוכנים לשלוח לך את השפע"
ועובד נתלהב ואמר: "נו אז למה אתם מחכים"
ועוקרבי השיב: "מחכים שתתחתן עם שרית המרוקאית ואז נפיל עליך את
המזוודה, כשתתארס איתה בעזרת השם"
"עלא אבוק" השיב עובד, היא תרצה אותי? היא תתרצה לי? אתה שרת
"אמרו לי חברים עזוב מרלן לא בשבילך" והנה, שרית המרוקאית לא בשבילי.
היא אמנם חתיכה שתהיה בריאה, הכול אצלה בחוץ, אולי תסכים להשתפר בקטע הזה, אבל
הבן שלה ליאם לא יסכים לקבל אותי כי הוא
מלכלך את הפה שלו עלי בכל יום שאני עובר שם והוא משכלל את הקללות שלו, מלעון
איבן מלעון"
ואמר עורקבי כשבת צחוק על שפתיו: "לא על שרית אבודרהם האמא של
ליאם אני מדבר איתך, אלא על שרית בוזגלו שגרה בצד השני של הקריה, היא שאפה חבל
על הזמן. לך תציץ ואולי תיפגע"
ונעתר עובד שיהיה בריא והלך באוטו שלו לקצה השני של קרית עקרון, שמה
איפה שהאזור תעשייה עם החנויות ולפי הכתובת ראה גם מרפסת ושמה ישבה עלמת חן
צנועה וחסודה וקראה תהילים והתנדנדה כמו חסיד ברסלב שנסע לאומן וקיבל דבקות בהשם
יתברך.
ושאל אותה עובד אם היא שרית המרוקאית לבית בוזגלו והנהנה ונתנה בו מבט
מצמית, כאילו ראתה בשר פיגולים.
"את קוראת תהילים לכבוד מי?" שאל אותה
"לכבוד הריבון העולמים, בורא עולם, השם יתברך, ששולח לנו כוח
ופרנסה וזן את הכול מקרני ראמים ועד ביצי כינים"
"ברוך השם כינים אין לי מאז כיתה ד'" אמר עובד והוסיף
"שלחו אותי אלייך בקשר לשידוך, חלמתי על כך במראות הלילה בצאת הכוכבים
ובלילה בלי כוכב כשהיה קר בחדר"
ושרית בוזגלו צחקה אל ליבה ואמרה לעובד שיהיה בריא: "נו, ואליי בא
בלילה זמר גבוה טאוויל כזה עם קול עורב, הפחיד אותי בחלום שכמעט קראתי למשטרה
שתתפוס אותו, ואמר לי שאם יבוא אליי אחד בשם עובד, תימני, ויבקש שידוך שאפנה
אותו אל שרית אבודרהם המרוקאית ששוטפת רצפה ברחוב שבזי"
עובד נדהם ושאל את שרית בוזגלו הדתייה "ואת לא צריכה שידוך?"
וענתה: "לאאאא.... אני כבר מאורסת לבחור ישיבה תמים ובעל תכונות
סגוליות ומידות טובות ושמו בישראל ישורון ברדוגו"
והלך עובד בחזרה, ברברס לרחוב שבזי וראה את ליאם המקלל שמלכלך את הפה
שלו כשהוא אוכל בגט שהכינה לו אמא שלו. והמתין עד שהלך לתיכון של מרכז הנוער,
למגמת מכניקה, וחיכה עד ששרית הופיעה במרפסת עם סיגריה טיים בפה שלה בהופעה ככה
עם גופיה לבנה בלי בושה, שכמעט רואים את הדדיים ואמר:
"שלום שרית, חלמתי שאת השידוך שלי, כפרה בטעם ג'חנון"
"מה ת'ה אומר" אמרה שרית "אתה יודע, אם ליאם יראה אותך,
חבל לך על הזמן, אתה תיפול לפה ג'ורא שלו ותסתבך גם עם האחים שלי"
ועובד לא נשאר מבולבל ואמר: "ומה הדעה שלך את, זה אני שמבקש, אני
ואת בונים את המזל שלנו בקן החמים כמו ציפור וציפורית, דרור ודרורית, כנר
וכנרית"
"נו בחייך, אתה עולם אחר ואני עולם אחר. אני אומנם עושה ספונג'ה
ושוטפת כלים להורים, אבל אוהבת לבלות בברים ובמועדונים, אתה איש יושב אוהלים
ואינסטלציה וחצי צול"
"ומה יהיה אם אני יעשה ספונג'ה במקומך?" התלהב עובד
"אתה תצטרך לעבור השתלמות בספונג'ה מרוקאית" השיבה.
וסיפר לה הסיפור על עורקבי ועל שרית בוזגלו הדתייה שקוראת תהילים
והיא פתחה את הפה שלה בזווית של חיוך ואמרה: "מה אתה מחכה? בוא
עלה ונדבר, נעשה לך כוס קפה"
וכשעשה תנועה לעבר המדרגות ראה שמן השמיים צונחת מזוודה שחורה והיא
קשורה לבלונים של החמאס, שחורים ירוקים כמו שהמתפרעים של הגדר שולחים
והוא הביט למעלה והמזוודה צנחה עם כל הכסף והוא חטף זפטה
עובד התעורר בכאב קל, עדיין בחדר שלו, הסתבר שקלטת אחת של ציון גולן
צנחה לו מן המדף על הפרצוף וברוך השם לא קרה כלום.
אחחח שרית שרית, חשב לעצמו, שתהיה בריאה. כבודה במקומה מונח ושתכבד את
השבת בספונג'ה של יום שישי. לא אכנס למיטה חולה
ואז נשמע בום!
והמיטה של עמינח שאבא שלו קנה לו אותה בשנת 78 קרסה ונפלה לרצפה, תחת
כובד משקלו.
"איי, המיטה חולה" צווח
|
