יצירות אחרונות
כן צועד לבדו (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -18/11/2026 20:28
צביקה ס' (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/11/2026 19:09
מחשבות שקטות (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -18/11/2026 18:45
לִמְצֹא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ (4 תגובות)
אביה /שירים -18/11/2026 18:31
אין עם מי לדבר (4 תגובות)
ZR /שירים -18/11/2026 15:49
קבלת חוסר השלמות (7 תגובות)
**לנה** /שירים -18/11/2026 15:36
עלילותיי חבר לי חרוז ובואו לכרוז (6 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -18/11/2026 11:41
פיל (14 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -18/11/2026 06:36
לֹא לְהַרְפּוֹת🌹🌹🌹 (21 תגובות)
שמואל כהן /שירים -18/11/2026 05:31
סיפורים
דניאל 1קרן אור נחושה פילחה את הלילה ללא שינה שעבר עליה. חוט זהב באבק חייה הושיט לה חבל הצלה. אולי הגיע הזמן לספר? נעמה קמה מהספה ופסעה לעבר החדר של בתה, אך משנגעה בידית עזבוה כוחות הנפש ורגליה הפכו כבדות וכואבות. עמדה דקותיים ורק אז לחצה על הידית. הדלת נפתחה לאט, מאפשרת לה להיבלע בצעדים זהירים בריחות השינה המתוקים של דניאל. "פני מלאך, מתוקה שלי," מירה התיישבה בקצה המיטה. "כבר הגדולה," חשבה בהקלה מהולה בצער. הבת מלמלה משהו, הסתובבה על צידה והתכרבלה בתנוחה עוברית. מירה הרימה מהריצפה את בובת הדוב שפעם היה לבן וחיבקה אותה בחוזקה. דניאל לא מוכנה לוותר על מתנת הדוד החביב עליה, אורח רצוי בביתם. חבר אמיתי לעת צרה ולעת שמחה. דוד דניאל, דמות הגבר היציבה בחייהן. דניאל ודניאל, אבא ובת, רק שהם עוד לא יודעים זאת. למי, אם בכלל, לספר קודם? תגובות
רחל בנגורה
/
כמה משפטים מסקרנים
/
08/10/2021 13:05
שמואל כהן
/
כל כך קצר והסיפור כל כך ברור
/
08/10/2021 16:39
גלי צבי-ויס
/
אב ובת
/
08/10/2021 17:30
יום טוב צבי
/
למי לספר קודם?
/
09/10/2021 06:15
רחלי ג.
/
אני אוהבת את הקטעים שלך מסופרים ברגש בתיאורים חמים ויכולים להוות חלק מסיפור.
/
09/10/2021 11:21
התחברותתגובתך נשמרה |