יצירות אחרונות
לחיות את החלום (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -26/04/2024 10:11
קְלַיְדּוֹסְקוֹפּ שֶׁל גְּוָנִים (2 תגובות)
אביה /שירים -26/04/2024 07:56
פַּעַם הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת🌹🌹🌹 (3 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/04/2024 04:47
היצירה שבתוכנו (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -25/04/2024 22:01
שיר השבוע - מֶסִּי , רוֹנַלְדּוֹ (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 22:00
חיים בהבלחות (2 תגובות)
רחלי ג. /שירים -25/04/2024 21:43
הספקטרום של האותיות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/04/2024 21:33
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
סיפורים
דניאל - 2לספר? לא לספר? ואם לספר אז מתי? ולמי קודם? השאלות מתקתקות, מגבירות את כאב הראש. בוקר שרבי הציף אותה בגרגרי החול. בשקט יצאה מהחדר, פסעה, נאחזת בקירות במסדרון הארוך אל חדר השינה שלה. סגרה החלון, הגיפה התריסים, הפעילה המזגן. בשמלת הבית נזרקה על המיטה, הנייד, ממנו לא נפרדה, נחת לידה. "לישון," פקדה למוחה המסתחרר,"לישון". עיניה נעצמו לצלילי הרחש. "דניאל," חלפה מחשבה ונגוזה. רחש הענפים על שביל במעבה היער. היא פוסעת כמה צעדים אחריו, נאחזת בידו החמה. "בוא נעצור," מתחננת בלחש, אך הוא ממשיך, צועד בבטחה, מפלס את הדרך בין ענפי האלון הסבוכים זה בזה. משהו לח ודוקרני נוגע בצווארה והיא מזדעקת. רק אז דניאל מסתובב אליה וחופן בידיו את פניה החיוורים. באצבעותיו הוא מוחה את דמעותיה, משקה אותה במעט מים, עם עלה שקטף מקנח את אפה. "אל תבכי, אני איתך," אומר דניאל, "אני מפחדת," לוחשת נעמה. "אל תפחדי, תסמכי עלי," אומר דניאל, ממשיך במילות הרגעה, לוחש לה סוד. נעמה נרגעת מעט, קצב נשימותיה מתמתן והיא שוב מושיטה לו את ידה. היא אוהבת אותו, כל כך אוהבת אותו, סומכת עליו וממשיכה איתו למעבה היער.
תגובות
גלי צבי-ויס
/
מוטיב חוזר
/
09/10/2021 19:00
רחל בנגורה
/
מקסים במסתוריות 🙏👌👏❤
/
09/10/2021 20:32
רחלי ג.
/
גיטה אני חולה על הקטעים שלך כל כך תאוריים כל כך מושכים לדעת הלאה , תמשיכי זה נהדר
/
09/10/2021 21:10
שמואל כהן
/
סיפור מסקרן ומותח
/
10/10/2021 05:16
התחברותתגובתך נשמרה |