תבנית

תבנית

תבנית בנוף יש בי
לכאוב מעט
את ששכחתי לדמוע 
לנגן שירה 
של עשבים שוטים
כצמח בר שצמח 
במקורות מים זכים,
כמי תהום רבה ועמוקה
בה קדחתי את ששאבו ידי בחיפזון 
עד כי הומלחו בי רגעים שקופים.

עוד מקדמת דנא ידעתי
לשמור בחרב מתהפכת את 
שערי גן עדן
ידי כשני שרפים ,שליחי עדנה 
כנפיהם שמוטות 
אוחזות להב שורף

לא בכדי
רציתי לטהר 
גוף ונפש
במילה