שבת בצהריים

רקסי: "קנו לך ?  לנו במשפחה לכל ילד  יש
             סלולרי  - איך החליטו לקנות לך? וכמה זה עלה"?

גורה: "עזוב עכשיו  קושיות, הם בסביבה, תקשיב
           לפני שלושה שבועות נדרסתי, והם דואגים לי עכשיו
           מפנקים אותי, קונים לי אוכל בקופסאות זה טעים יותר
           מהבונזו. מכסים אותי בערב, שיהיה לי חם,
           צולעת עוד קצת ברגל אחת,הם מסיעים אותי
           במכונית, ממש חמישה כוכבים".

(נותקה השיחה, גורה מחייגת שוב)

גורה : (טוטוטו.....טוטוטו....טוטוטו....."הוא בממתינה המאניאק
            מענין אם איזו כלבה צעירה הוא מדבר עכשיו")
            (או סוף סוף ...פנוי)

גורה : ("זה מצלצל הוא לא עונה....הבן אלף")

(כעבור שעה)

גורה: "רקסי, למה לא ענית...רציתי לבוא אליך לארוחת בוקר
          הייתי מביאה מהבית" .

רקסי: "גורה, מצטער, היתה כאן כלבה אחת מיוחמת, הייתי
           חייב להרגיע אותה ועכשיו פנוי בשבילך".

גורה: "בן זונה" (טריקת טלפון)
          (רקסי, בדיוק כמו בעל הבית שלו שממציא תירוצים
          לבעלת הבית שלי, ההבדל ביניהם, רקסי לא משקר).
          אחפש לי רוטווילר גיזעי וצעיר אלך לראות 101 כלבים
          דלמטיים.