יצירות אחרונות
שטיח החיים (4 תגובות)
דן יעקבי /הודעות -22/11/2026 10:39
השקת הרומן ההיסטורי המופלא של יצוק עזוז (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2026 08:15
מי סופר (6 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2026 08:01
טִפּוֹת מְיֻתָּרוֹת שֶׁל עֶצֶב (2 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2026 05:59
עוֹד תִּפְרַח בְּתוֹכְךָ 🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/11/2026 05:34
זיכרונות נצורים להישרדות (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2026 05:25
לכל מוקיריי, שאינם רבים (2 תגובות)
בָּרִי גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /הודעות -22/11/2026 03:12
צְ'מְעוּ סִפּוּר הָזוּי עַל שֵׁם (3 תגובות)
בָּרִי גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /סיפורים -22/11/2026 03:05
שירים
עמיעמי ,
אחיו של ישראל מהמונית, הוא אדם קר רוח ולא המוני, הוא בכיר בהייטק וחולש על תקציבים, אצלו הכול בטוח, מילה היא מילה, הבטחה היא הבטחה. בשרון המוריק הוא חולק בית קרקע, עם אישה נאה ומטופחת, ועם בן ובת, שמסבים לו ים של נחת. עמי, איש מעשי ואין לו אשליות, הוא יציב ויסודי ומלא בטחון ו"מקריות" אצלו נעדרת מדפי הלקסיקון. בכל זאת חסר בו דבר מה, זה מצער וקצת תמוה אך אין בו ולו קמצוץ של שאר רוח, נעדר בו קורטוב של הארה, ורוחניות נחשבת אצלו, בגדול, מילה גסה. אולי זה האופי, אולי התפקיד שגורם לזולתו פה ושם לפהק אך לו נצרב בו התוסף לו נרקחה בו התמצית היה, ללא ספק, הופך למלח הארץ, למוביל ארצי, אייקון של תרבות, מסמן דרכה של החברה, בארץ ובפזורה תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |