עמי

אחיו של ישראל

מהמונית,

הוא אדם קר רוח

ולא המוני,

הוא בכיר בהייטק

וחולש על תקציבים,

אצלו הכול בטוח,

מילה היא מילה,

הבטחה היא הבטחה.

בשרון המוריק

הוא חולק בית קרקע,

עם אישה נאה ומטופחת,

ועם בן ובת,

שמסבים לו

ים של נחת.

עמי,

איש מעשי

ואין לו אשליות,

הוא יציב ויסודי

ומלא בטחון

ו"מקריות" אצלו

נעדרת מדפי הלקסיקון.

בכל זאת

חסר בו דבר מה,

זה מצער וקצת תמוה

אך אין בו ולו קמצוץ

של שאר רוח,

נעדר בו קורטוב של הארה,

ורוחניות נחשבת אצלו,

בגדול, מילה גסה.

אולי זה האופי,

אולי התפקיד

שגורם לזולתו פה ושם

לפהק

אך לו נצרב בו התוסף

לו נרקחה בו התמצית

היה, ללא ספק,

הופך למלח הארץ,

למוביל ארצי,

אייקון של תרבות,

מסמן דרכה של החברה,

בארץ ובפזורה