יצירות אחרונות
אהרון אחרון קצת שעשועי לשון (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -19/04/2025 16:52
גבולות הכאב (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2025 15:04
מילים חברות (3 תגובות)
עידית אורדן /שירים -19/04/2025 13:01
כדורעף (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2025 10:23
יוצאים נשכרים (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -19/04/2025 07:18
מחצלת לחייך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -18/04/2025 22:10
דלת גן העדן (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -18/04/2025 20:52
כּוֹתְבִים, כּוֹתְבִים, / מִי שֶׁמַּאֲמִין ... / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -18/04/2025 20:09
שירים
לב ליבו של בוקר טוב
רסיסי אור נשלחים אל האוויר. בבוקרו של יום, חדשות יש להזכיר. מה אבד לעולם מאז יום האתמול?
והאם נעצר הקיום הגדול?
במרוצת החיים שוב קופא המבט,
אנשים כה טרודים ולאיש לא אכפת.
אך תחת הכובע הכחול, המוכר, עומד איש בסרבל, בכל עת מאושר!
כך עומד לו שעות, כל כולו אהבה, על העיר מביטה איזו עין טובה. יד מושיטה את ידיעות הבוקר הרענן, אנשים מתהלכים בצעדים דרוכים אל עבר היום החדש. רוח כוחנית מפלחת את האוויר ומעיפה לכל עבר שאריות של טבע לילי. "המהירות מהשטן" כך נוהג איש לרעהו לומר, בעוד מבטם הנמהר מזרז אף את רגליהם. כובע לראשו של מחלק העיתונים, סרבל כחול בד ועיניים נוטפות אהבה. הוא מביט בעוברים ושבים, הוא מוקסם! צעדים שקטים וידיים חמות מבקשות את עבודתו בדרישה סמויה, כזו של מה בכך. מחלק העיתונים, בוחן בזהירות כל תנודה המעוררת חשד, כל עין בוכייה, כל התפעמות מראשיתו הייחודית של היום. ראייתו זו, היא אשר נותנת בו כוחות לחזור על פעולתו הפשוטה מדי בוקר ולהתחדש בעבורה. אנא מכם! זה סה"כ, בוקר טוב. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |