שירים

שְוַורְצֶע חָייֶע

 
הנה,זה שוב התחיל,
רשרוש חלשלוש,
האזניים כרויות,והדמיון פעיל,

קריק,קריק,
 
לעתים ביום ,לפעמים בלילה,
שם,אצל הגב' חיה שוורץ
בקומה השניה,מעץ ,למעלה,

קריק ,קריק,
 
הרשרוש,חריקות,
קצובות,ומדוייקות,
אפילו הנברשת מהנהנת קלות,

קריק,קריק,
 
זה הזוג הצעיר,
הגיע זה מכבר
מאיזה כפר,מחוץ לעיר,
 
מצא לו חדר,אצל הגב'שוורץ
ומאז,חורש הבחור,מאיפה צץ
דש ,טוחן בעגלתו,הלב נחמץ,
 
בועל בוטש ,מעלה מטה,בן הכפר,
והמיטה,נאנקת חורקת,
כך לפחות שומעים,איזה כושר,ממש פר,

קריק,קריק,
 
וההיא שם מתחתיו, הנכתשת,
הנהנית היא,,
או סתם שרועה,ואנחותיה כובשת,
 
ואיך זה תמיד אותו הקריק,קריק,
לא משנים תנוחה,לגוון,
ככה,סתם,לפמפם זמנם לריק,
 
ואולי,אם ההיא תהיה ממעל,
אז הקריק קריק
לא יהיה בקצב של הבעל,
 
והאישה,ידענית,כבר בטוחה,
מנתחת,מסבירה היטב את המערכה,
בשצף קצף,ללא שמץ מבוכה,
 
הימים חולפים,החריקות לא,
האישה דוחקת בבעלה,או,או,
 
או שתעמול אף אתה,
ובקצב שמעל,
או שתעלה למעלה,ותחזק שם את המיטה,
 
נאנח הבעל,איזו צרה,
משתרך עם כליו,בחוסר ברירה,
מקיש בנימוס,בכל מקרה,זה יצא רע,
 
הגב' שוורץ,זקנה חביבה,
בבקשה להכנס,כולה אדיבה נדיבה,
נבוך, איך ומאיפה להתחיל,את המריבה,
 
"זה בקשר,לזוג הצעיר",
אה",הצטחקה",
"הם  מזמן,כבר אחרי יום עזבו את העיר",
 
חמודים כאלה, מתוקים ממש",
השאירו לי מתנה,ובמצב חדש,
כיסא נדנדה קלוע ביד,סתם מקש",
 
ובעודה מדברת ומלהגת,
התיישבה לה ,והחלה סורגת,
באותה נדנדה,ידיה נעות כנוהגת
,
קריק, קריק,
 
מעלה מטה נעה קלילות,
מחייכת, מתעלמת מאותן הקולות,

קריק, קריק,
 
רשרוש חריקה,רשרוש חריקה,
אותה חריקה כה מוכרת,
נאנח הבעל,סתם נדנדה,לא שווה יריקה,
 
בדרכו למטה,בער והתרתַח,
איזו אישה לי יש,
איזה שמיעה,וכמה אצלה הדמיון מפותח,
-----------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי

תגובות