איש העשירון העליון

"אתה נכנס לליגה של האנשים הגדולים, אתה יודע לא באמת גדולי הגוף אלה גדולי האופי ודמות.." ואיך שהוא סיים את הגיד את זה החסרתי פעימה. אני שנים מנסה להגיע לליגה של "האנשים הגדולים" האלה, אלה שהולכים לפנינו כמעט בכל תחום ומראים לנו איך באמת נראת תרבות ומהות זאת אומרת איך נראת תרבות ומהות מהעיניים שלהם, אישית אני חושב שצריכים להוריד אותם משמה כי מי הם שיפלשו לנו לתודעה ויכריחו אותנו בלי שום מניפולציה לאהוב אותם או לא.. ואם רק בא לי לשתות כוס קפה חמים עם בת זוגתי כשהיא מכרבלת אותי על הספה מול הטלוויזיה ולראות תודעה ציבורית של מישהו אחר? בסה"כ לדעתי צריכים לבחור את אלה ששולטים בטלוויזיה שלנו כמו שאנחנו בוחרים ראש ממשלה. למה? כי ראש הממשלה בסופו של דבר הוא מאחורי הקלעים ומאחורי הקלעים אנחנו רואים אותו פחות מאשר את ערוץ 22 שאלה שזכו במכרזים אלה "קשת ו "רשת" והם מנהלים לנו את אורח חיינו מבלי שביקשנו מהם בכלל.

 אז ישבתי שמה על הכיסא מעור תנין במשרד המפואר שלו, הסתכלתי על פניו בריכוז. אפו היה ארוך, אוזניו היו גדולות, עיניו היו שחורות ופניו היו מגולחות ואדומות כמו טוסיק של תינוק "רק תחתום לי כאן" הוא אמר ולקח לגימה מהוויסקי שלו והגיש לי עט איכותי. הסתכלתי על פניו וראיתי שהוא זומם משהו, תמיד נראה לי שהם זוממים משהו כל בעלי ההון האלו, אני בסה"כ רוצה לשווק את הסדרה שכתבתי, הראתי להם פיילוט ואת התסריט והם התלהבו ועכשיו רוצים להחתים אותי ואז כשהתחלתי להראות להם כשאני קצת בספק אם לשווק אותה בערוץ שלהם הם התחילו להפעיל עלי לחצים של כסף וקיום והביאו לי להיפגש לא אחרת עם מנכ"ל הערוץ. בואו נאמר שיש להם מספר ממש גבוה של ירוקים לספק לי לחודשים הקרובים להכניס לי כיס ולאוברדרפט שצועק לי מהבנק שצועק שאני יעלים אותו כבר.

 "אז..?" הוא אמר "רגע.. אני מתלבט" אמרתי "חבוב!" הוא גער בי "עם כל הכבוד יש אנשים שהם פי שניים יותר גדולים ממך המחכים כל החיים להזדמנות כזאת של פעם בחיים לעשות את זה ולהצליח ואתה עוד מתלבט לי פה?" הוא לא מבין שאותי אי אפשר להלחיץ אולי זאת הבעיה הכי גדולה שלי "אבל איך אתה יכול להבטיח לי שאני באמת יצליח?" "עצם זה שאני מחתים אותך עכשיו אומר שהצלחת" "ומהי הצלחה?" "הצלחה היא שבסופו של דבר מכירים בך בזכות מה שאתה עוסק ודרך זה מכירים בך.. אנחנו עולם פה עם הרבה אנשים שמתחלפים בכל רגע" הוא אמר לי ולרגע האמנתי לו "הצלחת?" שאלתי אותו "אני תמיד מצליח" הוא אמר וחייך "אני ישאל אותך בצורה היפותטית. אם תמות עכשיו תרגיש שלם עם זה?" "לא..אני תמיד שואף להגיע גבוה יותר" הוא אמר וחייך "אז לעולם לא תהיה מסופק" אמרתי לו "טוב, הבנתי אותך" הוא אמר "אתה מוזמן ללכת" "אתה מרגיש מסופק עכשיו?" שאלתי אותו "אמרתי לך.. תמיד.. שיהיה לך בהצלחה במקום אחר" הוא אמר לו ובא ללחוץ על הזמזם שלו. הוא לא מבין שאותי אי אפשר להלחיץ, מקסימום קצת לטריף.

 כן, אקדח עם משתיק היה לי בכיס אני לא סתם שמח כל היום ולא לקחתי ויאגרה.הוא שכב שמה שבראשו יש חור. אולי עכשיו הוא מסופק סוף כל סוף, שוכב בחוסר מאס באימפריה שיצר לעצמו. עכשיו הוא מסופק והוא וגם כך יזכרו אותו. חייגתי לרפאל שבא אחרי כמה דקות לחלון משרדו שהיה בקומת האחרונה – שאף גבוה הגיע גבוה – רפאל עף בעזרת כנפיו הצחורות ופתח את החלון, נגע לגופה בפנים ואז נגע בפני ואז הפכתי אליו, הפכתי גם בלי חתימה למי שרציתי להיות מבלי שיבחרו בי, מבלי שום מניפולציה, מבלי שום רגש או הקשר לתרבות. הפכתי לזה שמכנים אותו "איש העשירון העליון" ובכיס שלכם אני אשתמש בשביל להתקיים ולא למות אני יחדיר לכם בכוח פרסומות ואני יעשה הכל בשביל להראות לכם את הדרך הנכונה, את הדרך שלי.

כמובן שרפאל העלים את הגופה שהשתמשתי בה בשביל להגיע לפה ואז כתב לי עוד חלום ואולי בפעם הבאה הוא לא יהיה בלהות.