חזרה ליצירות
סיפורים

המרק האדום

גיטה אסנין | (20/05/2011 15:06) | 88 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כך קראנו במשפחה למרק בו הסלק, הגזר, הכרוב ( לא חמוץ!) והכרובית התאחדו עם שלל תבלינים למרק בריא וטעים. " את יודעת כמה מרכיבים יש במרק?" שאל אותי  אבא, "שתים עשרה!" ציין בגאווה. ואני מחפשת את המתכון ולא מוצאת. הייתכן שאבי הדייקן והמסודר לא השאיר אחריו לפחות רשימת המצרכים?
 
הם היו מבשלים אותו ביחד, אבי ואימי, יד ביד, כתף לכתף. הוא מגרד את את הסלק, היא מוסיפה וטועמת. טעם המרק השתנה כשהלכה לעולמה. עכשיו היה זה המרק האדום של אבא.
והיה המרק האדום של חמותי - בורשט שהייתה מכינה באהבה רבה כשהמרכיבים העיקריים בו הם סלק, כרוב אדום ואם אינני טועה , תפוחי אדמה. אני חושבת שבהתחלה הייתה מכינה אותו עם בשר. בסיר גדול , למשפחה גדולה, עד שהתפזרו הבנים והקימו משפחות משלהם. עכשיו , כשהלכה לעולמה, לא אוכל לדייק בפרטים.
 
.  " אצלך או אצלי?" - שאלנו זה את זו בסיום יום הלימודים ופעמינו למעונות הטכניון
וחיוך קטן - היום אצלו , מחר אצלי. ארוחה חמה שהכינה אימי / אימו באהבה גדולה: נמזג המרק לצנצנת, הקציצות נארזו בקופסה וכל זה נדחס לתיק נסיעות. ארוחה ביתית חמה, שלא נסיח את דעתנו מהלימודים. המרק האדום מחמם הלב, טעם של בית, וצוללים חזרה אל תוך הדפים.
 
בהתחלה היה מרק אדום. של אימא שלו, של אימא שלי. אחר כך נשארנו עם המרק האדום של אבא, מרק של לבד. עכשיו התרוקנו בתי ההורים מריח התבשילים.
 
בוא חברי משכבר הימים, בוא נכין מרק אדום לילדינו, יד ביד, בסירים שקיבלנו בירושה.
 

תגובות

חזרה ליצירות