שיר ראשון מתוך טרילוגיית שירי מחאה (עלק)

מועכת את העיר במכבש קרניים,

הרגולטור כבר מזמן מכור,

לאחרונה הוא שוב פסק לרעת הציבור,

לפני למעלה מעשור חצינו את סף האלף (עזאזל)

ועדיין פנינו לשמים בשאלה "אייכה אל"?

אנו מביטים בעין של אימה, אל שברים של אדמה,

המרקם נסדק ופנינו חרוכות,

אז גרסנו שהחיידק שלנו

מזן חדש , זן של רצון,

זן של חופש, זן של תשובה

כנגד כל גורמי הכישלון.

מחר אשחר, באוויר המשתחרר,

לאל,שאולי כלל לא קיים,

אולי רק מסתתר,

מחר, עם שחר, אצא לחפש את אדון עולם

ואז אדע אם הוא "השמש הצולעת"

או שמא הוא מצוי, מדעת,

מאחורי היטל של אור מסנוור!