מקבילית המוחות- חלק א'

לגלי- הרמתי את הכפפה. ותודה לדניאל שהעלתה את הנושא

יצחק שמעוני הביט בי בעד משקפיו. ההוא "התחלתי ולכן

 אסיים" בכבודו ובעצמו. כחכח בגרונו ושאל אותי שאלות מתוך כרטיסים. השבתי אחת אחת, היו כאלה שלא ידעתי. המזכירה זיוה ישבה לידו מעבירה את הכרטיסיות.

 כשטעיתי בתשובה "אתה בדרך לקנוסה בצעדי ענק" אמר

אחרי שעניתי על עוד כמה שאלות, התרכך מבטו, הוא אמר שישיב תשובה לגבי הנושא שבחרתי "תולדות הרכבת בארץ ישראל".

חורף, פניתי ויצאתי ממשרדי רשות השידור, לעבר הרחובות הציוריים של ירושלים, לא רחוב יפו ההומה אלא הרחובות שמצפון לו.

עברתי ברחוב בשם אלפנדרי, בית כנסת "יגל יעקב" ניצב שם. בית כנסת ליוצאי מונסטיר. עת חורף, אוויר ההרים הקר והצונן היה מעולה שבמעולים.

אדם נמוך קומה, חובש קסקט  עמד ליד שער בית הכנסת , הסתקרנתי ושאלתי על המקום הוא הציג עצמו כ"יהושע חזן" גבאי המקום

במהרה קלחו הסיפורים מפיו. הוא סיפר על ימי המנדט הבריטי, על קהילת יוצאי מונסטיר בירושלים, על סלוניקי, על העולם שהולך ונעלם, לנגד עיניי עלו תולדות ירושלים מפיו..

"יהודי פלאי" אמרתי לעצמי. צילמתי אותו ליד ארון הקודש

מסתבר שלאחר פיתוח הסרט, "נשרפה" התמונה. כך היו שלבי הפיתוח של התמונות בשנות התשעים...

 .הצילום של התוכנית הראשונה התקיים בחודש אפריל ונערך באולמי ג.ג שבנווה אילן

באולפן הכרתי שני צעירים מבית ספר שליט ברחובות- דפי קודיש, חובבת ספרות ושחר קאופמן חובב היסטוריה ושניהם מתמודדים בתכנית הנוער

הזמן התקרב, קראו לנו להיכנס לאולפן

אני יושב בין שני מבוגרים, צעיר בחבורה, "ילד איש" קורא לי יצחק שמעוני.

"וכעת אנו בשלים לעבור ל..." אומר המנחה מיכאל דק 

אני נשאל שאלות על הרכבת בארץ ישראל, נושא שלטענת המנחה, מיכאל דק היה "מוזר"

לידי היו עוד שני מתמודדים עם נושאים מוזרים לא פחות: "מיכאל גוגול" ו"אוסטרליה"

הייתי הצעיר שבחבורה, בשנות העשרים לחיי....

שאלה ועוד שאלה ועוד שאלה מופנות אליי ככדור פינג פונג ואני מחזיר במחבט שבידי, המצלמה מכוונת אליי, אני ממצמץ.

הנושא שבחרתי חלף עבר לו בהצלחה רבה, המנחה מחמיא

"לא אמרת ולו פעם אחת עבור"

חלק הביניים, זהה את האיש "ששת" אני עונה למקרא התיאור מפרי עטו של מיכאל רועה.

החלק השני מתחיל, שאלות בידע כללי, אני האחרון בסבב. השאלות נורות האחת אחרי השנייה, אני עונה והפעם אומר "עבור" ועוד "עבור"

בסיום מסתבר שאני הזוכה, מקום ראשון מוענק לי, מצלמת וידאו.

בעת שידור התכנית, באוגוסט 95, אני משרת במילואים בדרום ים המלח, אני מבקש לראות את התכנית, בחדר הגששים הבדואים עומדת טלויזיה, אני רואה את עצמי ומעט נבוך. הנה אני.

לאחר שבוע בערך מתקשר אליי יצחק שמעוני ואומר- הניקוד שלך היה בין הגבוהים, אתה מוזמן לגמר מקבילית המוחות של שנת 1995. באיזה נושא תבחר?

"יצחק רבין- תולדות חיים" אני עונה וחושב על הספר "פנקס שירות" ועל ראש הממשלה המכהן.

"כבר היה מישהו שבחר בנושא הזה"

אני חושב מעט יותר:

"באר שבע" אני עונה, "כשם עירי

הוא אומר שישקול, לאחר יום הוא מתקשר ואומר:

"הנושא מאושר, תתחיל ללמוד"