|
ישב יחיא קונקורדנציה והביט בטלוויזיה על הפרשה של מרגול ומירר בבכי לא כפי שתנין ממרר אלא כפי שסבא בוכה על אחד מנכדיו שסרח, לידו ישב עזרי המובטל, חיזן גת ושתק כשאבא שלו נעצב אל ליבו בעוד דמעות יוצאות לו מהעיניים.
"יא אבא, למה אתה בוכה? מה קרה? אפילו על אמא עליה השלום לא בכית ככה" התפלא עזרי.
"יאו יא עזרי מה עשו למרגול המרגול הזאתי הנשמה שלנו, המרגלית שבשרשרת!"
"איזה שרשרת אבא, מה, היא עובדת בחנות תכשיטים?"
"לא תכשיטים ולא עדי ולא נזם זהב ולא אבני אלגביש, לא פז ולא דודו דופז אלא כפי שאמרו רבנן "נזם זהב באף חזיר" ואתה עזרי ראית איך הלבישו עליה תיק הפוך, לא תיק בית ספר אלא תיק משטרה. יא בה יה, מסכינה הכפרה הזאתי, מה בסך הכל עשתה ?"
"התחברה עם פושעים..." אמר עזרי והדליק סיגריה.
"לא פושעים, שועי עולם! באה לעשות קצת בידורים להמוני העם היושב בציון, קצת שעשועים לעם ישראל, ... מפג'עת השדים (משגעת את השדים) ומחזיקה המדינה על היד הטובה שלה. הייתה הולכת באוטובוס אגד לתימניאדה יחד עם ציון גולן, שמה, על חופו של ים סוף באילת הייתה מרקידה המונים שיהיו בריאים. עכשיו שומם שם כמו מדבר פארן ומדבר שור כמו שאומר הפסוק "קול קורא במדבר" ואני רוצה לומר לך שתימניאדה בלי מרגול זה כמו לחוח בלי חילבה וג'חנון "
"כמו ג'חנון בלי ביצים..." השלים עזרי "כמו קובנה בלי סיר עגול..."
"אח.. קובנה עם רסק עגבניות...הנה אמא שלה הביאה לה מכל טוב הארץ, שתהיה בריאה, אפילו מרת חממי לא מכינה ככה לבת שלה שנמצאת בנווה תרצה..." קונן יחיא הזקן.
"ואם אני אפול לכלא יכינו לי סלים עם אוכל? יגמרו אותי כמו שגמרו את זוהר ארגוב עליו השלום!"
"כלבים בני כלבים. גם את זוהר עורקבי גמרו ככה, שמו לו עין הרע בגלל הקול היפה שלו ומה רצו ממנו גם ככה היה רזה כמו מקל של ארטיק והיה אפשר להכניס בלחיים השקועות שלו שתי ביצים" נאנח הזקן
"אני מזכיר לך שזוהר הסתבך בגלל סמים"
"קח לך סמים נטף ושחלת וחלבונה" צחקק הזקן "הוא קיים את דברי התורה..."
"הוא נשפט והסתבך והלך וגם היא תישפט עכשיו...אתה תראה מה יהיה אני לא בעדה" הרים עזרי את קולו.
"לא תתבייש? זאת הנשמה שלי, זאת הייתה שופטת שם בטלוויזיה ופתאום היא נשפטת כמו שאומר הפסוק "שופטים ושוטרים תיתן לך בשעריך" והנה השוטרים תופסים את השופטים, כי רק הם יכולים עליהם"
"זאת שופטת? זאת ג'אווה (בריה משונה) היא בטח שרה שם "חיכיתי כל הלילה שם בתחנה" השיב עזרי.
"יא כל הלילה לא יכולתי לישון וקראתי בשבילה מזמורי תהילים, היא הייתה באבו כביר, הרשעים הללו שמו אותה עם עכברושים ועם נמלים ועם דוב נמלים כדי שישחקו עצמותיה, ישחקו עצמותיהם דק דק יחרים אבוהום!"
"עזוב אבא" מחה עזרי "ראית איך הגרוש שלה מנפנף בשרשרת? הוא פצע צלם!"
"זה כלום, הגרוש שלה קנה שרשרת בחנות תכשיטים ורצה לשים בה את המרגלית לכבוד מרגלית וקצת מתח אותה וזה הכל, מה רוצים ממנו מהאדם הנחמד הזה?"
"זה מורדי לביא שהיה מרביץ וגונב לנו את הגולות והגוגואים שהיינו קטנים, אתה לא זוכר?"
"אהה. מורדי לביא, היה לו קול יפה שקרא בתורה, השם ישמור אותו בשרשרת הזיכרון..."
"יש לך זיכרון סלקטיבי, נראה אותך אבא חוטף שרשרת כזאת "
"איך ת'ה מעז לדבר יא ממזר!" קם יחיא והרים את זרועותיו בהפגנתיות "יא ילד רע, בן סורר ומורה, לא עובד, זולל וסובא ורק יושב מול הטמבלוויזיה! לפחות אמא של מרגול הביאה לה בסל מה שאהבה, לחוח, חילבה, ג'חנון, קובנה. עשתה אותה מבסוטה והנה אתה קונה לך אוכל אמריקאי מבומגרנץ' ומשמין כמו בהמה במקום לעבוד יא ג'חש!"
"ואיך אמצא עבודה והכל סגור, אני חי מת הולך ברחובות והעיניים שלי כבויות,"
"הנה תראה אשת ראש הממשלה ירום הודה מרת שרה שתהיה בריאה מחפשת עוזר או עוזרת בית... לך תגיד לה שאתה רוצה להיות עוזרת."
"וא עלא שרה! מה, נראה לך? השתגעתי? רק קללות אני יקבל מן הפוסטמה הזאת" התרתח עזרי.
"יא אבן יא חמודי, כל החיים שלך שמעת בשכונה הזאת רק גידופים וגידופים, יש לך קיבה מברזל בשבילך קללות זה ברכות, כמו קללת בלעם בן בעור, אז ככה שתעמוד מולה תתגבר כארי כפי שאומר הפסוק."
"לא רוצה!" אמר.
"טוב אז אני אעלה ירושלימה יא בן ואסדר לך את הכול אצל הגיברת ירום הודה".
חזר עזרי לאחר יום אחד, לאחר שדיבר עם מי שדיבר ובא וישב מבסוט על הכורסה, עזרי עדיין ישב בספה מחזן נרגילה, איך שיחיא עזבהו בבוקרו של יום, המתין ההוא גברא למוצא פיו של הזקן:
"יא בן, לך מחר לוילה שלהם בירושלים והכל יסודר, דיברתי עם השלטונות ועם מרת שרה והכול יהיה בסדר, השם ישלם שכרך כפועלך."
הלך עזרי ונקש על הדלת ברחוב עזה ואישה בעלת שיער מחומצן וסנטר כפול פתחה לו ואיך שנכנס, אף לא אמרה שלום ורק פקדה:
"כאן זה הסלון, תנקה פה את הויטרינה ותנקה פה את הרצפה, כבר לא שטפו אותה שבוע מאז שהממזרתה הנפאלית נפלה והלכה לה. אני ישלם לך שלושים שקל לשעה פלוס ביטוח לאומי פלוס פנסיה פלוס קרן השתלמות ותיזהר אם תשבור את הזכוכית, אתה לא תפסיק לשלם לי עד יומך האחרון עלי אדמות! אחרי שתסיים תכין חבילות של סנדביצ'ים לבעלי ולבן שלי שנמצא בצבא, ואחרי זה תנקה את האסלה, היא מלאה בקקי ואחרי זה תיקח את אבא שלי לטיול בכיסא גלגלים ותיזהר טוב מאוד כשאתה עובר את המדרגה לפני היציאה לרחוב, תיזהר! וכשאני חוזרת מהפדיקור אני רוצה לראות הכל מסודר פיקס!"
"מה? רק אני אנקה? זאת עבודה לשניים, ומה יהיה כשאטייל עם אבא שלך?" קונן עזרי.
"בעוד דקה צריכה להגיע עוזרת הבית השנייה, אז תזדרז, זאת לא סתם עוזרת..."
ניקה עזרי המסכן עד ששמע צעדים ודפיקה ואישה מבוגרת קמעא חבושה מטפחת הופיעה בחדר השני שוחחה עם שרה והתחילה לנקות את צידו השני של החדר כשהיא שרה בקול חלוש:
"יום אחד אולי אפרוש כנפיים, יום אחד תראה שלא אפחד".
עזרי המשיך לשפשף את הויטרינה כשהוא נמצא מאחוריה ולא רואה את הדמות שהופיעה ואז שמע נזיפה והפעם מהעוזרת החדשה:
"על מי אתה מתעווז', תשמע לי יא עזרי שפשף שפשף ואם לא אני יג'עג'ע אותך יא איש"
"מה את מתחרטטת עליי?" נדהם עזרי "גם את נהיית בוסית עליי? לא מספיק שרה נתניהו?"
"חיכיתי כל הלילה שם בתחנה..." זימררה בקול גבוה יותר כשהיא סוחטת סמרטוט.
"דורי דורי יא חממה (תסתובבי תסתובבי לך יונה) ולכי לסבלותייך" פלט עזרי וניקה.
לשמע שיריה הופיע שרה בפתח החדר ואמרה: "אתה רואה, לא סתם עוזרת"
"אה, עוזרת מזמרת..." הוא הביט בעוזרת, שיפשף את עיניו וצעק: "אני לא מאמין זאת מרגול!!!"
"כן" אמרה שרה בסיפוק "התערבתי ותיווכתי בפרשה שלי ושלה והשגנו עסקת טיעון שתפתור את שתי הפרשיות האומללות שלנו..."
"ומהי העסקה?" הסתקרן עזרי
"מרגול תהיה עוזרת הבית שלי ואני הולכת להיות שופטת בכוכב נולד."
| 
