חזרה ליצירות
סיפורים

מתוך ספרי "חטאים קטנים", היום, ערב יום הזיכרון

צביה | (14/04/2013 07:31) | 128 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
היום, ערב יום הזיכרון, אני מעלה כאן את סופו של הסיפור של מוטי, והבחורה עם הכובע הלבן, מתוך "חטאים קטנים".

ביום הזיכרון הלכתי אל מוטי.
מרחוק ראיתי אשה כורעת על יד קברו. כובע לבן ענק ורחב שוליים כיסה את ראשה. נחרדתי. זו לא הייתה מיכל, יכולתי לראות זאת בברור. 
בצעד מהוסס התקרבתי, האשה לא שמעה את צעדי. היא כרעה מעל הקבר והניחה פסלון פימו קטן, בצורת פרפר. התבוננתי בה מהופנטת. היא לקחה חלוקי אבן וכתבה על המצבה: "פרפרים הם חופשיים". 
עמדתי מרותקת למקומי. האשה הזרה לא שמה לב אלי, בתחילה, אך כמה דקות אחר כך קמה, הסתובבה אלי, וחייכה. 
"אז את לאה", קבעה, ספק שואלת.
"אני לאה", עניתי.
"את אחות של רבקי", המשיכה האשה הזרה להפתיע במידע.
"אני אחות של רבקי", עניתי אחריה כהד. 
"כל שנה את כאן, מה?" היא שאלה,
"כן", עניתי, "ואת?"
"גם",
"לא ראיתי אותך אף פעם", אמרתי,
"אני יודעת", חייכה אלי, "אני לא באה ביום הזיכרון הכללי. אני באה תמיד יום קודם". 
"אהה..", מלמלתי. היא יודעת דברים עלי, אבל חמור מזה – היא מכירה את מוטי.
"שמי ציפורה", אמרה, והסירה את כובעה הלבן, רחב השוליים. 
בתחילה לא שמתי לב, אך לפתע הבזיק בי זיכרון עמום: השם מוכר לי.
"הייתי חברה של מוטי", אמרה בפשטות, "הייתי שם ביום שהוא התגייס וראיתי אותך". 
התמונה התבהרה לנגד עיני כמו חלון זכוכית שזה עתה הוברק. נערה גבוהה, כובע רחב שוליים, לבן, יד מונפת לשלום אחרון. ומאיפה מוכר לי השם ציפורה? 
ציפורה פתרה את כל התעלומה ברגע.
"אמא שלי הייתה מורה שלך. קראו לה דבורה".
עמלק הייתה אמא שלה?
"היא נפטרה לפני שמונה ימים. לכן לא באתי אתמול".
"אני מצטערת לשמוע", 
"היא לא חזרה לעצמה מאז הסיפור ההוא, את יודעת", 
"מסכנה", מלמלתי,
"כן", אמרה ציפורה. 
"ויצירות הפימו?"
"שלי".
"למה?"
"סתם. מתנות קטנות למוטי". 
"אמא שלך תמיד סיפרה שאת מוכשרת", 
ציפורה צחקה צחוק קטן ועצבני, אמרה 'שלום' והלכה. 
נותרתי דוממת.

נסעתי הביתה והתקשרתי לדודה חנה.
"הייתה לו חברה...", אמרתי, 
"טוב", היא ענתה לי,
"מה טוב?"
"שהוא היה חי מה הוא לא היה לבד", 
"אבל הוא לא היה שלי...", יבבתי.
"אני כל חיים שלי לבד, מה רע מאד זה", 
"אבל דודה חנה!כל החיים עוד האמנתי שלי הוא נופף לשלום!",
"הוא מה מת בין כה וכה כבר", 
"אז מה?מה עם הזיכרונות שלי?"

תגובות

חזרה ליצירות