סיפורים

A long story

את הסיפור הזה שמעתי מידידה שלי. סיפור מדהים, כדאי לקרא עד הסוף. הבאתי אותו כאן מילה במילה בדיוק כפי שהיא מתארת.

הוא לקח אותי הביתה באוטו שלו. איזו סטיישן דפוקה חצי מפורקת. אני כבר נסעתי בעבר במיניוואן של חברה קדישא אז החזקתי בצדדים וסגרתי חזק את הפה, רק נדפק לי כל הגב והלסת זזה קצת הצידה, אבל ברוך השם השיניים החדשות בסדר.

הבחור שותק כל הדרך, קצת מתוח. לא הבנתי מה קורה איתו. נכון הערב לא היה משהו. טוב, דייט ראשון שלי תמיד מסתבך. דייט שני כמעט תמיד יותר מוצלח, כשזה קורה.

איך בכלל נפגשנו? זה גם סיפור, תשאל אותי אחר כך.

אקיצר נוסעים בתוך איזו שדרה ופתאום הוא עוצר בחריקה לצד הכביש, בין העצים. מה זה נבהלתי. למה לא נותן וינקר? הסתובבתי מיד אחורה בלחץ אבל לא היה שם אף אחד, חושך צלמוות.

 בהתחלה חשבתי שזה פנצ'ר, אתה יודע, מסמר בגלגל או איזו תקלה אחרת. קורה. פעם כבר קרה לי באמצע הנסיעה פתאום ההגה התנתק ונשאר לי ביד...

ואז הוא מסתובב אלי עם פרצוף כזה מפחיד. תפשתי מיד את התיק שלי וחיבקתי חזק אל הבטן. אם הוא מתכנן להתנפל עלי אז קודם יצטרך לקחת ממני את התיק, וזה רבותי עוד אף אחד לא הצליח לעשות.  לא שאני כזו חזקה אבל התיק שוקל טונה. כשאני עולה לאוטובוס אני שמה קודם את התיק על המדרגה.

הסתכלתי אליו מהפינה של העין כולי רועדת מפחד, איזה סיוט, למה הייתי צריכה את זה? התחלתי לדמיין שהוא איזה חייזר, מין תמנון עם זרועות צמיגיות כאלו, רוטטות כמו ג'לי שנכנסות לי בכל מיני מקומות, איכסה.

אז כמו שאמרתי, הוא מסתובב אלי ומתחיל לצעוק ואני לא מבינה כלום, מה הוא אומר? איך אפשר להבין משהו שהבן אדם תוקע לך אצבע בפנים! לא הצלחתי בשום אופן להיזכר איפה הוא שם את האצבע הזו קודם, איך לא שמתי לב? אני יש לי עיניים בתחת, שום דבר לא נעלם ממני. אבל הפעם גורנישט. לא חיטט באף, לא באוזן, לא כוסס ציפורניים. אולי החזיק את היד בכיס? המגעיל הזה. שהסיפור הזה יגמר, אני נוסעת קודם למתקן שטיפת מכוניות, מוציאה את הפנים מהחלון ישר לתוך המברשת.

פתאום השתתק, חזר אל ההגה והתחיל לבכות. אנחנו לא מתאימים, מלמל. איך שראיתי אותך ידעתי. הייתי בטוח שאת בלונדינית גבוהה עם עיניים כחולות. אבל את לא. מה את לא? איזה מניאק! בא לי לדחוף לו את האצבע בעין. אחר כך נזכרתי שכבר נכנסה שבת, חוץ מזה אני שומרת נגיעה ועוד יותר חוץ מזה הטיפוס הזה לא שווה שאני אלכלך את האצבע בגללו. ובעצם הוא צודק, אני לא בלונדית וגם לא כל השאר. לא צריך להיכנס לפרטים.

כן בפייסבוק כתבת שאת בלונדינית וזה, למה שיקרת לי?

פתאום ירד לי האסימון!!! עשו לי אמבוש, מישהי ששונאת אותי מהחברות שלי בפייסבוק החליטה להתנקם בי שאני יש לי גברים והיא לא, אז סידרה לי שידוך עם איזה חייזר. התחלתי לרחם על הבחור. גם אותו סידרו. איזו אכזבה נוראית כשראה אותי. בכל זאת הוא החזיק את עצמו ואפילו קנה לי משולש פיצה ובירה, ממש ג'נטלמן.

שמתי לו יד על הכתף: אין דבר אחי, לא קרה כלום, עם הזמן תתגבר על זה, אתה אחלה גבר. תמשיך לחפש. יום אחד תפגוש את הבלונדה של החלומות שלך.

לאט לאט הבחור התאושש, חזר להגה וסובב את המפתח. שום כלום, אפילו חריקה אחת של סטרטר לא קרעה את דממת הלילה הצוננת. נשארנו שם עוד שעתיים עד שהגיע גרר ולקח את האוטו וגם את הבחור. הנהג של הגרר הציע לי להצטרף בקבינה. תשמע, שני חייזרים בערב אחד זה כבר יותר מידי!

אבל תשמע יש לי סיפור יותר מעניין על ההוא שלקח אותי לסרט. חבל לך על הזמן...

הסתכלתי למטה בדף וראיתי שאנחנו כבר בשורה האחרונה של הסטאטוס, עוד מעט נופלים מהקיר. אמרתי לה בואי נשאיר לפעם הבאה.

 

תגובות

גלי צבי-ויס / עוד מעט נופלים מהקיר / 10/02/2014 20:06
מאיר סדובניק / הכל בפייסבוק / 10/02/2014 21:05
חנה הילמן / עולם של חייזרים / 23/02/2014 12:32