בטרמינל - לפינת התפוח של יום טוב

יום טוב ידידי היקר, אתה אשם אם הצטמררת.

אמרת לי לתת למילים להוביל אותי.

באמת רציתי לכתוב שיר מושכל - בלי הרבה רגשות. אבל התחלתי וזה הוביל אותי למחוזות אחרים.

אז סלח לי ידידי אם הוא קצת קשה השיר - אבל  מי אמר שהחיים קלים ואף אחד לא הבטיח לנו גן של ורדים.

כדי הרכך את המילים שולחת לך חיבוק חם.

אתי יקרה שלי, טוב שאת מבינה. טוב שאת יודעת מאין באים אצלי השירים.

תודה אחותי, מחבקת אותך.

את קראת בדיוק את מה שכתבתי יקרה שלי,

את מכירה את הורדים ששם פורחים

את גם יודעת על הפטריוטיות.

תודה יקרה שלי על קריאה מעמיקה.

ועוד משהו... את חייבת לכתוב לי תגובה בדיוק באותן הדקות שאני כותבת לך?  את לא חושבת שזה קצת מוגזם?

לוחמת סומו - המשקל לא מתאים

סמוראית - הולך... אבל אני באה בשלום החרב נשארת בבית

מצטערת שהפיה הגיעה בדיוק בזמן ההכנות במטבח

אני מקווה שזה לא פגע בהן... יש לי ציפיות.

לא כל כך בטוח שאפשר לסמוך עליה, היא לפעמים עושה תעלולים, היא יכולה לשים מלח בעוגה או סוכר במרק... (אני יודעת כי לא פעם היא אותי שיתפה בתעלוליה), אני מציעה שתבדקי לפני שאת מגישה את הארוחה...

 לפי שירך האדם הוא שבוחר את מעשיו ואורח חייו

הוא חייב גם לציית לחוקי החברה שבה הוא חי ובמקרה הזה

אני מבינה אני כל כך מבינה אותך והסיבה לכתיבת השיר

עצוב -אך לפעמים אנו תוהים בליבותינו האם הבחירה היא נכונה

ולפעמים מאוחר מידי

מחבקת אותך

מרים....

תודה מרים יקרה, אדם בוחר לחיות את חייו

ואם בחירתו נכונה או לא? מי יקבע מה נכון עבורו.

את הטוב יעשה לפי מצפונו ולפי חוקי החברה.

תודה יקרה על ההבנה

ותודה על החיבוק

גם אני מחבקת אותך.

תודה אחי היקר, באמת אין לנו ארץ אחרת

ובמקום שנחים הלוחמים פורחים פרחים

רק שלא נשתול עוד פרחים

הגיע הזמן לנוח ממלחמות.

תודה אילנה יקרה,

אין תשובה חד משמעית לגבי הירידה

ולגבי הפחד של אבות מהליכת בניהם לצבא.

גדי יקר, אנחנו גדלנו על "טוב למות בעד ארצנו"

למרות שבמקור

זו הייתה קללה רוסית עסיסית

ואתה צודק ידידי

טוב לחיות

וצריך לחיות

למרות שאנחנו ארץ אוכלת יושביה.

תודה גדי יקר שאהבת את השיר

וזו באמת דילמה של אבות ובנים

ביחוד שיש בן אחד שנפל

והאב כל כך רוצה לשמור על הבן השני

המון תודה יקי יקר,

והנגיעה שלי בכאב באה ממקום של כאב - לצערי הרב.