סיפורים

והיינו אז ילדים


http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=103065

פרק שני – קישור לפרק הראשון

קפצנו ישירות לכתה ב'.

 

"לא שהיינו מחוננים. כיתה א' זה טוב לעירונים.

1953, ארבע שנים לאחר סיום מלחמת העצמאות, פידאיון, פעולת קיבייה, צנע

תמונת השנה מראה אותנו עם יעקובה ורות דה בר המטפלת

היינו לְמה שהיינו אז, תודות  ליעקובה המחנך

טיול שנתי לשער העמקים דרך הג'ונגל של טבעון

באמצע הסבך, גשם זלעפות

מפסיקים, חוזרים לְמרק חם, לַמטפלות ולַמיטות

תנובה'לַך

חמישה חולים

יש לנו כלבה שחורה סוזי כמה ארנבות וטווס מצווח על הגגות.

בן גוריון ראש הממשלה העברי הראשון."

 

כיתה ג'

1954, טבח מעלה עקרבים, אסון מעגן,

משפט קסטנר, עסק הביש,

התחלפה המטפלת , יש לנו את אביגיל, {גאיה} לָעָד.

מוקדם בבוקר ילדי ארז מתייצבים בעמדת המתנה ליעקובה שיסיים הגילוח

אחר כך התעמלות בוקר ושריקת האיסוף שנודעה אצל הקנאים כ"טרזן קורא לקופים"

יש גם ג'ימאלאיה, "

 

"טיול לאגם בית נטופה

עשרים קילומטר כתה ג'

ההורים נחרדים שהשמנת מתרחצים במאגר הבילהארציה".

 

"שנות הצנע אחת מחברות  הקיבוץ מטפלת בתינוקות שולחת כמה ילדים מכיתת ארז להביא תרנגולת חנוקה מנעלינו  מהלול למטבח התינוקות".

"בתמורה תקבלו קליפות תפוחי עץ."

 

"בכל יום שישי בצהריים שתי קוביות שוקולד מְמֻלָּא קרם דמוי תות

איתני ז"ל שומר לסוף, כשכולם מסיימים הוא מתחיל את ההצגה

מוציא את הנשמה." ואני נמסה בקריאת הזיכרונות.

 

טיול שנתי למשמר עמק.

יש תמונה בצל דקלים.

את ליל התענוגות הראשון מסיימים בלידת היום הבא

עם גלידה על שולחנות הפוכים

חופש גדול, אנחנו גדולים. עולים לכיתה ד'"

ליל התענוגות הזה זכור לי עד היום.

 

אילן ממשיך בסקירה

"אורי אילן בדמשק "לא בגדתי " נולד  העוזי" 1955

מופל מטוס אל על בבולגריה, גבעה עשרים וארבע, המגילות הגנוזות

אנחנו כיתת הטבע של אלונים

מַכִּירים כל זוחל, צועד, מקפצץ, עף, צומח ודומם ביער

קמטן וחומט הם זוחלים, לָאַחְרים הם נחשים

מגלים גוזלי חיוויאי שבקעו בקן על עץ אלון ביער

יעקובה מזמין את הזואולוג אריה אבולעפיה מאורנים

להטביע את רגלי הגוזל.

אבולעפיה נסמך על ענף שלא שורד את עומס האירוע

בידו האחת הגוזל בשנייה מחטיא נקודת אחיזה ונופל מגובה שבעה מטר בטרם יטביע,

חבטת הנפילה בַּסלע שוברת מחצית צלעותיו וְסודקת אמונתנו בַּטוב

אבולעפיה מספר שיעקובה רץ למשק ואותנו סידר לאורך היער כַּאֲבנים הַצְּהֻבּוֹת לסמן הדרך

לנושאי האלונקה, אבולעפיה מתפנה. למה צריך להטביע. כשנופלים מגבוה זה כואב.

המשך יבוא

אבולעפיה מוסר דרישת שלום לכל ילדי כתה ד' 

תגובות