שירים

מחיצות...

מחיצות


היא השתוקקה לגעת בו
אך כבליה  עצרו את ידיה
מחצית דרכן..


הם ישבו ודיברו ,זה מול זו
ושולחן
מפריד ביניהם
אך שדות החשמל כבר איבדו
זהות


בתוכה של שיחה היא הגניבה  נגיעה
כלאחר יד
וזה הסגיר אותה
כמו כל אישה
היא נאמנה רק לצו גופה
ונשמעת לו...


יפי פניה במחצית האור
היה  מעתיק את נשימתו
פה ושם היה מסיט מבטו הצידה
מנסה ללקט ולסדר
את מילותיה
טרם רחפו
לאיבוד...


כשנפרדו לשלום, אמר לה -
מסרי נא דרישת שלום
בכפר
וכשהשיבה  את הכיסוי הלבן על 
פניה
החשיך בליבה יום
המחר...

תגובות

נורית ליברמן / כבליה עצרו את ידיה / 10/12/2016 15:53
גלי צבי-ויס / החשיך בליבה / 10/12/2016 17:07
גלי צבי-ויס / ריגשת מאוד מאוד. תודה צביקה יקר. / 10/12/2016 19:09
גליה אזולאי / שיר מדהים שמספר על תרב / 10/12/2016 18:56
עידית אורדן / אתה מצייר נפלא את המפג / 10/12/2016 20:18
יום טוב צבי / יפי פניה במחצית האור / 11/12/2016 03:49
דויד סמוכה / נאמנה לצו גופה / 11/12/2016 05:24