חזרה ליצירות
שירים

חדרי הזיכרון - לבמת הדיון של נורית, 7.10.17

צביה | (07/10/2017 23:19) | 107 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בחדר הזיכרון הפרטי שלי
לפעמים נדמה שאין כבר מקום
כל כך מלא וצפוף שם
ממש נורא ואיום

יש שם דברים שקרו בחורף
יש שאירעו בחוֹם
יש שקרו בבגדים מלאים
ויש גם כאלה בעירום

יש זיכרונות נעימים וטובים
יש זיכרונות - גיהינום
יש סתמיים ללא משמעות
יש כאלה שראוי להם גרדום

יש ביניהם זיכרונות של פז
כאלה שהיו כמו חלום
יש יקרי ערך, חשובים ביותר
ממש זיכרונות יהלום

יש מרגיזים שממש מתחשק
לבנות מולם מחסום
יש כאלה אשר בעטיים
ממש קשה לי לנשום

אך בלי ספק יש זיכרון אחד
שתופס את מרבית המקום
זיכרון של כבוד על אבא שלי
בעטיו - הנשמה כתהום. 

תגובות

נורית ליברמן / הנשמה כתהום. / 08/10/2017 07:37
גלי צבי-ויס / הנשמה כתהום / 08/10/2017 07:40
יום טוב צבי / כל כך צפוף שם / 08/10/2017 08:44
בשן / זיכרונות / 08/10/2017 08:50
דויד סמוכה / כל מיני זכרות נמצאים מתוייקים ומזכירים בחדר בזיכרון שלך / 08/10/2017 11:19
חזרה ליצירות