יצירות אחרונות
נִצְחִיוּת שִירַי (0 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שירים
להרף עיןאקדח גלוק כסוף מבהיק נח על השולחן גופו ומחסניתו עשויים פלסטיק לבן הצינה, הנוקר והקפיץ המחזיר עשויים פלדה על ההדק מצוי מנגנון אבטחה. רחוב סוקולוב, רמת השרון שלווה אורבאנית, פסטורלית שררה שם בשעת צהריים מהבילה פסעתי לאיטי עמוס מחשבות בואכה השדרה החורגת לכביש בה עולה ריחה המזמין של שווארמה מחריכה בעיבורה של קרת מטופחת. תודעתי ניסתה לעבד את אירועי הלילה הקודם המסעירים אחרי שנים , משומקום היא שבה, כה מסתורית לזרועותיי להרף עין ושוב נעלמה בינתיים. חדר מדרגות מפואר, מראה אלגנטית נברשות בדולח שופכות בחלל המושקע אור נגוהות מעקה מוזהב מעטר גרם מדרגות גרניט פורצלן המתפתל בסגנון פוסט מודרניסטי מעליות חרישיות מסיעות ביעילות לצמרת המיזם. הקשתי על לחצני הקוד, עברתי לחלל האחר שיגרתי מעלית בלחיצת כפתור אל מרומי הבניין , שקט ומהר יצאתי ,פוסע אל תוך דירת המסתור. היא המתינה לי שם נהרה מוזרה שפוכה על פניה עיניה חסרו הבעה וחמור מכל אקדחי האישי טעון ושלוף בידיה היא כיוונה אלי וירתה פעם ופעמיים פגיעתה הייתה קשה חורים גדולים נפערו בגופי דמי הלך ואזל כמפל של מים ואירוע מחריד נוסף שאירע כדור שלישי גם כן נורה היא ירתה אותו מטווח אפס אל תוך רקתה שלה מתיזה סילוני דם ורקמה. חדר לבן ,סדינים קשים את עיני פקחתי לראשונה בבית חולים מאיר כפר סבא מצאו אותי ברבע לשש אני אוד מוצל מאש תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |