שירים

הירהורים – ו'

2.9.20

לעת זיקנה הרבה לבד
בסלון ביתו המיותם
ובחלל שנוצר
חושב מה ניתן עוד במצב.

במקום חייו הריק  
מוחו המנוקב זורק גלים לחלל
אולי לפתוח ברשת קהילה
להפנות למומחים שאלות תם.  
אך האיש כבר לא לגמרי כאן
כי כל חייו חשב יותר מדי
ובדרך כלל גם הרס
כי זה מה שלמד
כי זה מה שידע
האיש החלול
שפנימיותו שבקה זה מכבר.

הרבה זיקנה והרבה לבד
בסלון ביתו המיותם
ובחלל שנוצר מהרהר-
מה הלאה מכאן.

           -סוף-


תגובות

דני זכריה / מה הלאה מכאן ? / 02/09/2020 14:30
יום טוב צבי / רשת קהילה / 02/09/2020 15:21
רבקה ירון / *** / 02/09/2020 15:28
אודי גלבמן / לא צביקה, לאצא מזה, מה � / 02/09/2020 21:58
שמואל כהן / הזיקנה , הבדידות וסלון הבית המיותם / 03/09/2020 04:45
אורנה / בדידות אחת בסגה יומית שהעלת כאן ומה כוחה של זו - / 03/09/2020 06:07
גלי צבי-ויס / לחשוב יותר מדי / 03/09/2020 07:18
עליזה ארמן זאבי / אין קשה וכואבת יותר מה / 03/09/2020 20:30