סיפורים

איך שהגלגל מסתובב - חלק מס 2

 

איך שהגלגל מסתובב/ש.כהן

 

חלק מס 2

בחמשת החודשים מאז הגירושין ניסה עידו למצוא  אהבה חדשה, יצא לדייטים רבים עם בחורות אותן הכיר באתרי הכרויות שהסתיימו במפח נפש. אט אט הגיע למסקנה שהישועה לא תגיע מאתרים אלה. את צרכיו המיניים סיפק בעצמו עת צפה בסרטים פורנוגרפיים. אך הוא ידע שהסרטים אינם תחליף לדבר האמיתי, ואז  גמלה בליבו ההחלטה להתקשר לנערת לווי. דפדוף מהיר באתר של נערות ליווי ידוע הוא הגיע למודעה שצדה את עינו.

"קוראים לי תמי, אני סטודנטית, ילידת הארץ, חברת קיבוץ לשעבר, בת שלושים, אני מקבלת בדירתי באופן דיסקרטי, ההנאה מובטחת. נא להתקשר ל: 050...".

"ילידת הארץ, סטודנטית, חברת קיבוץ"  אמר לעצמו, "כנראה לא כמו כולם, אני אתקשר אליה".

*

עידו נשאר לבדו בחדר, הוא לא העז להתפשט, סרטי אימה עברו לו בראשו. הזמן כאילו עצר מלכת.

"איפה היא לעזאזל?" אמר לעצמו.

דלת החדר נפתחה והבחורה נכנסה כשעליה בגד סקסי בצבע אדום. עידו הסתכל עליה ולא יכול היה להבין כיצד בחורה יפה כזו עוסקת במקצוע העתיק ביותר בעולם.

"קוראים לי תמי, אמרה בקול מזמין כשהיא החלה ללטף את גופו של עידו שנשאר לעמוד במקום.

"אפשר לשאול אותך שאלה?" אמר עידו כשבקולו נשמעת נימת היסוס.

כן, אם זה חשוב לך?"

"למה את עובדת במקצוע הזה?"

תמי הסתכלה על עידו ועל שפתייה נמרח חיוך קל.

"אני לומדת באוניברסיטת תל-אביב משפטים, לא מצאתי עבודה ואני צריכה לממן את הלימודים ושכר דירה של שתי דירות"

"למה שתי דירות?" שאל עידו.

"כאן זה מקום העבודה שלי, ובדירה השנייה אני מתגוררת" ענתה בחוסר סבלנות.

"אתה כבר מוכן לעשות את זה?" תמי הצביעה על המיטה.

עידו התפשט מבגדיו ונשכב על גבו על המיטה, תמי הורידה את בגד הגוף והחלה ללטף את גופו של עידו.

עידו עצם את עיניו, לא האמין שזה קורה לו .

*

ריקי הרגישה משוחררת אחרי טקס הגירושין המשפיל שעברה בלשכת הרבנות.

"אנחנו נפרדים כידידים" אמרה לעידו ולחצה את ידיו .

עידו לא ענה, נפשו הייתה נסערת.

בכניסה ללשכה חיכה לריקי בחור גבוה ורזה, פניו שחומות נראה כבן ארבעים , ראשו קרח למשעי.

ריקי ירדה במדרגות הרבנות הראשית והתחבקה עם הגבר הגבוה.

"דני, הכל מאחורינו , זהו, אני עכשיו פנויה לגמרי בשבילך" אמרה ריקי במבט אוהב לגבר שחיכה לה.

"עכשיו תורך לעמוד בהסכם" המשיכה ריקי.

היה זה יום קיץ חם, השמש עמדה במרכז הרקיע , אגלי זעה נגרו על פניו של דני והסתירו את הפנים המודאגות שלו.

ריקי ודני הלכו מחובקים למרות היום החם למכוניתו של דני.

 

*

עידו חש איך יצריו מתגברים עם כל ליטוף וליקוק של גופו, תמי ידעה את העבודה, אין ספק שצברה נסיון בנושא. רגע לפני שיצאו להפלגה בספינת התאווה הלבישה תמי על התורן המזדקר את אמצעי המניעה, והתיישבה על עידו. עידו פרש את המפרשים, שחרר את העוגן ויצא להפלגה במים סוערים.

קולות ההנאה המזויפים שהשמיעה תמי הטריפו את מוחו של עידו ולא עברה דקה והוא הגיע אל חוף מבטחים.

תמי נשכבה לצד עידו שנשאר להביט בתקרה, ולקחה מטלית לחה וניגבה את איבר מינו.

"היה לך טוב?" שאלה לפתע כשהיא מתבוננת אל תוך עיניו.

עידו שתק, הוא הביט בפניה היפות והחלקות של תמי וחיוך קל התפשט על פניו.

"למה את לא מפסיקה עם העבודה הזאת?" שאל לפתע.

"אמרתי לך כבר, אני חייבת לממן את הלימודים שלי" ענתה תמי וניכר כי היא מאבדת את סבלנותה.

"ואם אני אמצא לך עבודה, תעזבי את המקצוע הזה?"

"אני לא יודעת, זה כסף טוב למרות הסיכונים" ענתה בחוסר סבלנות.

"אבל את מוכרת את גופך ונשמתך, ובנוסף אני לא צריך להסביר על הסיכונים הבריאותיים" .

תמי שתקה, קמה מהמיטה  והלכה למקלחת הקטנה להתקלח. עידו הבין שזמנו הקצוב כאן אצל תמי הסתיים.

אחר שלבש את בגדיו חיכה לתמי שתצא מהמקלחת .

"תודה תמי, היה נהדר", בתוך תוכו ידע ששיקר.

עידו חיבק את תמי ונישק אותה על מצחה.

"קחי את הפתק הזה, אם תחליטי לשנות את דעתך תתקשרי למספר הרשום בו". אמר עידו.

תמי  פתחה את דלת הכניסה, הציצה החוצה וראתה שאין אף אחד בחדר המדרגות.

"אתה יכול עכשיו לצאת" אמרה בלחש.

"אני מקווה שתחזור" הוסיפה.

"אני מקווה שתצלצלי" אמר עידו כשהחל לרדת במדרגות.

*

 

ההמשך מחר..

תגובות

גלי צבי-ויס / ריקי, עידו ותמי / 27/07/2021 07:10
שמואל כהן / תודה גלי יקרה, / 27/07/2021 07:32
צבי רז / תודה שמוליק על הרומן המסעיר / 27/07/2021 07:43
שמואל כהן / תודה צבי היקר , / 27/07/2021 07:57
Snunit / וואאו / 27/07/2021 13:42
שמואל כהן / תודה רבקה יקרה / 27/07/2021 14:17
שמואל כהן / תודה יקי היקר / 28/07/2021 05:53
יום טוב צבי / מרתק / 27/07/2021 20:47
שמואל כהן / תודה יום טוב היקר, / 28/07/2021 05:55
שמואל כהן / תודה קרידה , / 28/07/2021 05:57
שמואל כהן / תודה אביה יקרה, / 28/07/2021 06:01
אורנה / החיים / 28/07/2021 09:36
שמואל כהן / תודה אורנה יקרה / 28/07/2021 10:09
אודי גלבמן / חיכיתי בסבלנות ...והשת� / 28/07/2021 19:00
שמואל כהן / תודה אודי היקר / 28/07/2021 20:17
רחלי ג. / מעניין ומושך כמו בכל נושא כזה / 30/07/2021 19:41
רחל בנגורה / תקוות חששות וסקרנות / 31/07/2021 09:49