סיפורים

ריקי הרגישה ריקנות כששבה לביתה. אהבה המבוססת רק על תשוקה לא מחזיקה מעמד, היא ידעה את זה ובכל זאת נפלה למלכודת הזו. עכשיו היא מרגישה כמו שבר כלי. ריקי הביטה בתמונות שבטלפון הנייד, נכנסה לאלבום המשותף שלה ושל עידו בעלה לשעבר, ודמעות החלו לזלוג מעיניה.

"למה לעזאזל עשתה את הצעד הנמהר הזה, מדוע יזמה את הגירושין? איך נפלה למלכודת של דני? האם כעיוורת היתה?" מחשבות רבות עלו במוחה כאשר דפדפה בין התמונות בהן הם נראו זוג מאושר המתחבק על רקע נופים מרהיבים עת נסעו לטיולים בחו"ל.

ריקי חשבה לרגע שאולי תוכל להחזיר את עידו אליה. למרות שהתגרשו הם עשו את זה יפה והבינה שגם עידו קיבל את ההחלטה שלה להתגרש בעצב רב אך בהבנה. ריקי נכנסה לאפליקציית וואטסאפ ושלחה לעידו הודעה.

עידו קרא את ההודעה של ריקי.

"מה קרה שהיא פתאום רוצה להיפגש איתי דחוף?" שאל את עצמו. סיגל שהבחינה בפניו המודאגות של עידו ליטפה אותו בפניו ושאלה "מה קרה"?

"גרושתי רוצה להיפגש איתי דחוף, אני לא יודע למה" ענה עידו כשהוא מצמיד את סיגל אליו.

"לך תיפגש איתה, ותראה מה היא רוצה ממך." ענתה סיגל.

"מחר בבוקר אפגש איתה , ונראה מה קורה" ענה

"ניפגש בבית הקפה שבפארק רעננה מחר בשעה שתים עשרה" כתב עידו לריקי.

עידו הניח את הטלפון שלו בצד וחיבק בחוזקה את סיגל, סיגל השיבה לו בחיבוק ונישקה את שפתיו. סיגל ועידו טיפסו על הר התאווה שלהם ערומים כביום היולדם. שניהם נהנו מכל רגע גם כשהגיעו לפסגה. עייפים אך מרוצים נרדמו יחד מחובקים.

בבוקר עידו התארגן ללכת לעבודה. סיגל נשארה לישון ועידו לא רצה להעיר אותה. לפני שעזב את הבית השאיר עידו פתק על השולחן במטבח הקטן.

"סיגל היקרה, הלכתי לעבודה, תרגישי בנוח להישאר בבית , אני מנסה לסדר לך עבודה . אחזור בשעה חמש, עידו".

בשתיים עשרה בדיוק נפגשו ריקי ועידו בבית הקפה הקטן בפארק רעננה , הברווזים ששטו על מי האגם היו תפאורה לכל שיחה רומנטית באשר היא.

"מה קרה ריקי, למה רצית להיפגש איתי" שאל עידו.

ריקי סיפרה לו את כל הסיפור עם דני, על ההבטחה שלו ועל החיים הכפולים שחי בהם. חיים שהרסו את חייה .

עידו הקשיב ולא אמר דבר. ריקי בכתה ודמעותיה זלגו על פניה. עידו התקרב לריקי לקח מפית נייר וניגב את דמעותיה.

"עידו, אני רוצה שתסלח לי על התנהגותי, זו היתה טעות חיי. כשאהבה היא לא אהבת אמת היא לא שווה כלום. אני יודעת שאתה אהבת אותי ואיך לקחת ללב כשביקשתי להתגרש. זה לא היה מגיע לך עידו".

ריקי חיבקה את עידו ונשקה לו על פניו.

"מה היא רוצה עכשיו ממני?" שאל את עצמו כשכולו נסער מעצם הווידוי של ריקי. "מה להגיד לה ? שיש מישהי שמחכה לי בבית והיא אוהבת אותי?" המחשבות האלה לא נתנו לעידו מנוח.

עידו שילם למלצר על כוסות הקפה ששתו ושניהם הלכו לשפת האגם כדי לצפות בברווזים השטים להם בשלווה במי האגם המלאכותי. ילדים קטנים זרקו להם חתיכות לחם בהתלהבות רבה.

"אני רוצה שנחזור עידו, אני חושבת שנוכל הפעם להצליח ולהקים משפחה" אמרה לפתע ריקי.

עידו עצם את עיניו, בעיני רוחו ראה את סיגל מחזיקה בידו השמאלית ואת ריקי מחזיקה בידו הימנית וכל אחת מושכת אותו לכיוונה כמו אומרת כולו שלי כמו אותם שניים האוחזים בטלית, והנה עוד רגע וידיו נתלשות מגופו והוא קטוע ידיים מרחף בין עננים ולא מוצא את עצמו.

"תני לי לחשוב על זה ריקי, זה לא פשוט בכלל" ענה עידו לריקי כשפקח את עיניו.

ריקי ועידו נפרדו, וכל אחד פנה לעיסוקיו. ריקי חזרה לביתה ועידו חזר למקום עבודתו.

בחמש סיים לעבוד ונסע לביתו. הוא ידע שסיגל בבית למרות שהיה לו מפתח הוא צלצל בפעמון.

סיגל התעוררה כשעידו כבר לא היה בבית. היא ראתה את הפתק שהשאיר לה עידו. כשהכינה לעצמה כוס קפה, והדליקה סיגריה היה לה זמן לחשוב על כל מה שקורה איתה. היא נשענה על אדן החלון והביטה אל הרחוב, מכוניות נסעו הלוך ושוב, ואנשים ברחובות הלכו לעבודת יומם.

"אני לא יכולה להישאר כאן" אמרה לעצמה. עידו בחור נהדר אבל אני חייבת להמשיך הלאה". לאחר שהתקלחה והתלבשה לקחה פיסת נייר וכתבה לעידו הודעה. היא הניחה את פיסת הנייר על השולחן קטן במטבח ויצאה מהבית. סיגל נעלה את הדלת, ואת המפתח הניחה בארון החשמל.

כשלא נפתחה הדלת עידו החל לדאוג. הוא פתח את הדלת בעזרת המפתח שלו.

"סיגל?" קרא עידו. כשלא קיבל תשובה ניגש לחדר השינה. סיגל לא היתה שם. הוא נכנס למטבח, וראה מיד את הפתק שהיה מונח על השולחן. עידו לקח את הפתק וקרא את הכתוב:

"עידו היקר , אין לי מילים להודות לך על כל מה שעשית בשבילי. אני לא בנוייה לזוגיות, אני מחפשת את עצמי ולא מוצאת אותה כאן. אני החלטתי לנסוע להודו ולחיות בכפר קטן. אני יודעת שאתה מחפש אהבה, שאתה רוצה להקים משפחה, אני בטוחה שבסוף תמצא את אהובת ליבך. היה שלום עידו היקר, המפתח נמצא בארון החשמל."

עידו חש תחושת דֶּזָ'ה-ווּ , הוא נזכר בפתק הפרידה שכתבה לו ריקי בו ביקשה להתגרש ממנו. עידו עצם את עיניו, הוא יודע שהתחיל לפתח רגשות כלפי סיגל, הוא חשב להעמיק את הקשר איתה, להינשא לה, להקים משפחה, להביא ילדים, עכשיו הפתק הזה... עידו פקח את עיניו הוא ידע שעם סיגל זה נגמר.

ריקי חזרה לביתה , וניגשה לבר המשקאות ומזגה לעצמה כוסית וודקה. היתה לה תחושה טובה אחרי המפגש עם עידו. "תני לי לחשוב על זה אמר", לא, הוא לא דחה על הסף את הרצון שלי לחזור ולהיות ביחד. איזו טעות עשיתי כשעזבתי את עידו לטובת המנוול הזה דני, ולמה חשבתי שהדשא של השכן ירוק יותר" אמרה לעצמה. ריקי התפשטה והביטה במראה, היא היתה מרוצה מהדמות שראתה במראה. לאחר מכן נשכבה במיטתה ועצמה את עיניה.

צלצול הטלפון גרם לה לפקוח אותם. היא הביטה בטלפון הנייד שלה וראתה מיד שזה עידו.

"ריקי, חשבתי רבות על הבקשה שלך, אני אהבתי אותך ועדיין אוהב ואם את רוצה לתת צ'אנס נוסף למערכת היחסים שהיתה בינינו אז אני מוכן". אמר עידו בקול רועד מהתרגשות.

ריקי החלה לבכות ובקול חנוק אמרה: " אני אוהבת אותך על מי שאתה ועל מה שאתה, בוא אלי עכשיו אני מחכה לך"

"עוד שעה אני אצלך " אמר עידו.

לפני שניתק שמע את קול הנשיקה ששלחה לו ריקי.

עידו התקלח במהירות, התלבש וירד למכוניתו . ליבו פעם בחוזקה כשנסע לרעננה לביתה של ריקי שבעצם היה גם ביתו. בדרך שמע את שמוליק קראוס שר איך שהגלגל מסתובב...

תםונשלם

תודה ענקית לכל החברות והחברים כאן באתר על שקראו את הסיפור והתייחסו לחמשת חלקיו.

להתראות בקרוב בסיפור חדש

שבת שלום ומבורכת לכולכם כאן באתר דרך המילים.