כָּאוֹס

כָּאוֹס

בְּחַיֵיה הַדְהוּיִים

חַיַּה אֶת הָרֶגַע בַּצֵּל

נֶאֱבֶקֶת לְגָרֵשׁ מַחְשָבוֹת רָעוֹת

וּמִתְנַתֶּקֶת,

אֲנָשִים, כְּמוֹ צְלָּלִיוֹת

רָצִים עַל הַקִירוֹת בְּאֲלַכְסוֹן

נִּתְקָלִים רֹאש בְּרֹאש

מְבֻלְבָּלִים

פּוֹגְעִים וְנוֹפְלִים.

הֵיא חָשָה שֶחַיֵיה הֵם

שִיר נְשָמָה אָרֹך

שֶטֶרֶם מָצְאָה לוֹ סוֹף.

בֵּין הַסֹרַגִים

הִיא סוֹרֶגֶת חֲלוֹמוֹת

שְרוּגִים בְּחוּטֵי כֶּסֶף,

אוֹרֶגֶת סִיבֵי רְגָשׁוֹת

נֹטְפֵי דְּמָעוֹת

הַמְּחַבְּרִים בֵּין עוֹלָמָה.

גַּם אִם הִיא מִצְטַייֶרֶת

כְּלַפֵּי חוץ כִּלְבִיאָה -

כֹּל רְצוֹנָהּ עַתָּה

שֶׁיִּהְיֶה לְיָדָהּ הָאִישׁ

יִתֵּן לָהּ אַהֲבָה וָרוֹךְ

לא לְחַבֵּק בְּיָדַיִם רֵיקוֹת -

פָּשׁוּט....לְאֱהֹב.
~

לעיתים,המציאות קשה לעיכול, היא מסירה מחסומים.לא לוקחת אחריות.

זמנה אזוק במסגרת נוקשה ובמציאות קשה, מעבירה בסלואו מושן את החיים ללא תוצאות.

כל השנים העניקה לסובבים אותה מטוּבה ומנדיבותה

מעולם לא ידעו להשיב לה כגמולה

נכפתה עליה מציאות קשה.

עוטף אותה מחנק.

שעותיה חולפות כשהיא משוטטת במצבים של נדודי שינה, דכאון, עצבות

אין בה שמחת חיים גם לחייך היא כבר לא זוכרת

המסגרת המטשטשת והגבולות שלא נשמרים,הפחד צורח מעבר לחלומותיה ומשאיר חותמו בגעש של מילים עם נוכחות אצל אלה שמטים לה אוזן היא מצהירה,מאשימה, כואבת על החברה – או פרטים בה - הנושאת באחריות למצבה. חברה המורכבת מאנשים שחבים לה הרבה אך מתנכרים לה מתרשלים במילוי חובתם

.

בזמן שנכבלה באזיקי העצב,גם הכוכבים איבדו את הדרך וקמלים במוות לא צפוי ,רוח הבריאה מרחפת בין המים צוללת בכחול השמיים ומסביב מערבולת

מסביבה אוירה של מוות,מילים ללא אוויר,דחוסות, חנוקות, צועדות בסך לתוך כאוס רגשי כואב, חיה רוב הזמן על אישורים, אלו שלצידה מכתיבים לה את החיים והיא כרובוט פועלת לפיהם העצב מושחל בשתי וערב -

מי ירצה לטעום את טעם הדמעות השקופות? וכך היא חיה 70 שנים אשר במהלכן היא מעניקה מעצמה לכולם ולא מקבלת שום דבר בתמורה לא ממשפחה לא מילדיה לא מחבריה, בעלה נפטר טרם זמנו וכך היא שרויה בבדידותה הכל כך כואבת. מונה יום ועוד יום שחולפים ומוטב שלא היו. יראה מפני העתיד ואין לה שום תקווה ושום אמונה - לבה כמה ועורג עד כאב להכיר איש שיוכל לחבק אותה שיאמר כי הוא אוהב אותה, שהיא לדידו ישות שחשובה.

אבל מאום לא קורה. תפילותיה אובדות בחלל ללא מענה. וכך בין הסורגים היא אורגת חלומות, אורגת רגשות נוטפי דמעות.
~​​​​​​​

אין באפשרותך לטפס במעלה סולם ההצלחה כשאתה לבוש בתחפושת של כשלון." זיג זיגלר

~

"האדם הפסימי רואה קושי בכל הזדמנות.האופטימי רואה הזדמנות בכל קושי." ווינסטון צ'רצ'יל​​​​​​​