חזרה ליצירות
שירים

שירים

אביה | (21/02/2007 07:25) | 105 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
את השירים שלי אני תמיד כותבת בראש בין הכביסה לבישול, חדר הכביסה נמצא בחדרון בחצר וכשאני פוסעת  על המדרכה מצופה באבן משתלבת אדומה, עולות לי כל  מיני מחשבות לגבי שירסיפור כמו התורמוסים הכחולים שפורחים עכשיו בגינה  ובעוד המכונה מסתובבת,המייבש משמיע את מנגינתו שלו, אני שמה פעמיי למטבח עוברת ליד המחשב כדי לכתוב לא לשכוח וכך מוציאה את הגיגיי מהלב לטיוטת הנייר.
השירים בעיקר עוסקים בעולם הים, המים, האופק הלא ברור, לעיתים גם בשקט מסביב והשתיקה העצמית שלי.
אם תשימו לב הם גם לא יומרנים מבחינה אינטלקטואלית ותיאורטית, לא בשפה גבוהה בדרך כלל הם בנושאים אישיים, תמיד יש לי תחושה שאני מלאה ברגשות לעיתים מנסה להכנס לדמות אחרת ולהציגה - ממש כמו להיות כוכבת ראשית בהצגה כיישות אחרת, בילדותי, תמיד פניתי לאוכל כנחמה והיום אני ממש מכינה לעצמי סלט גדול של מילים עשיר ומתובל ורק אז מרגישה שובע.
בדרך כלל חותמת רק עם שמי הפרטי מכיוון שאני כך מרגישה נינוחה ואמיתית הייתי רוצה ללמוד לחקות אתכם בשירתכם לנסות להיות בקו אחד, מכיוון שהקו שלי לא מוביל לשום מקום, הוא גם לא סימטרי ואני מתפזרת, שמחה שיש לי אתכם כדי שתחזירו אותי למסלול הנחיתה.
אוהבת לכתוב על המוות, על מלאך המוות האוסף בדרכו את כל חלקי הפאזל שלי לכדי שלם ואז מגיעה לשיא מה שנקרא נותנת דרור למילים כי הזיקנה והמוות תמיד ליוו אותי, הם בעצם חלק מחיי, קמילת הגוף, איבוד צלילות ובריחה מעולמי לעולם שכולו טוב כך אומרים, עוד לא הייתי שם גם לא יכולה לדמיין כי על דמיון כמעט איני כותבת מכיוון שאין לי לא יודעת להפליג, מסתפקת לקרוא אתכם.
כשאני כותבת על אהבה, אני מרגישה שהיא נענית לקריאותיי ואז אני פורשת כנפיים ומחוללת על רחבת הריקודים כמו הרגבים הנותנים אהבה לפרח .
תמיד אני בוחנת כל פרח כל עץ, שיירת נמלים שעוברת השמש השוקעת.
 מרגישה שהשירים הם המאהב שלי, ההורים שלי, הילדים שלי,
בעצם הם הכל.


שׂוֹחַחְתִּי עִם פֶּרַח מְיֻחָד
שֶׁהָיָה
בּוֹדֵד כָּמוֹנִי.
הוּא עָשָׂה אַהֲבָה
עִם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַפַּרְפַּרִים
פָּתַח עָלֵי כּוֹתָּרְתּוֹ
לְמִגְוָן פָּנִים

אֵלַיי הִבִּיט, חִיֵּך
וְאוֹתִי נִיחֵם
שֶׁעוֹד
תִּהְיֶה לִי
אַהֲבָה
 
0 (70).gif

תגובות

חזרה ליצירות