שירים

מסע כומתה

מידי יום, כפי שאתם כבר יודעים, עולה על מדי ב' ויוצאת לדרכי.
החיים ברחוב דומים לחייו של כל אדם ואדם.
לראות את העצים, חלקם עירומים עדיין וחלקם מתחילים ללבוש עלים יפים, או בשמלת פרחים אדומה, בחצרות כבלי ניילון דקים וכביסה  צבעונית שזה עתה יצאה ממכונת הכביסה, פחי אשפה חלקם הפוכים ע"י כלבים עזובים שחיפשו שאריות מארוחת ליל השבת.
היום היתה לי "פגישה" עם שניים, בלון ירוק ורקפת זרוקה. ניסיתי לחשוב מה עובר על הבלון הבודד שבטח יום קודם שימח ילד או ילדה ועכשיו התגלגל על מדרכת, ובהמשך הרקפת המבויישת שיום לפני שנזרקה את הגינה עוד פארה.  
לעיתים, אני מנסה לחפש את המכנה המשותף ולא את מה שמפריד.
בסיום מסע הכומתה, כמובן שאיש לא מחכה שם,אולם חוויות אפשר לאסוף לנסות להכנס לדמות של הבלון או הרקפת או כל דבר אחר בדרך רק חבל שלא הצטיידתי במצלמה, כדי לצלם .
 
 
בָּלוֹן יָרוֹק
 
בְּדַרְכִּי,
פָּגַשְׁתִּי בָּלוֹן יָרוֹק
כְּצֶבַע עֵינַי
 שִיחֵק 
עַל שְׂפַת
מִדְרָכָה מְחוּסְפֶּסֶת.
חוּט לָבָן כָּרוּךְ בּוֹ
וַאֲנִי נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה שֶ 
יָד קְטַנָּה תֹּאחַז בּוֹ
וְאַתָּה -
תְּחַבֵּק.

 
"רַקֶּפֶת"
מִחוּץ לַגָּדֵר, בֶּקֶּרֶן רְחוֹב
זָרוּק לוֹ עֲצִיץ קָטָן
וּבוֹ רַקֶּפֶת
בְּצֶּבַע נָטוּל חַיִּים.
בְּיָמִים יָפִים
הִזְּכִּירָה
אֶת (לְ)חַיַי .
מִבּוּשָׁה -
 בֵּין עָלֶיהָ
כָּבְשָׁה אֶת רֹאשָׁהּ

 

 

 

 

 

תגובות