שירים

משער אל שער

 

משער אל שער

 

האדם

 

ובעינו הדמעה,

ובפיו הצחוק

ובו רב הכאב

 

מפתח אחר מפתח

 

הפרחים מחכים

 

וכשנשמתו תיראה את הגן

 

תישכח היא 

 

מרירות היגון.
 
©

תגובות