שירים

בית הטבע 3

 

לא היה לי שעון,

התעדכנתי באמצעות הפלאפון

שהוא גם טכנולוגיה, גם ידיד

והתייצבתי בשש ורבע, חיוור מתמיד.

 

ניצבת בכניסה במלוא הדרך,

עוטה את חיוכך,

לא איבדת מזוהרך כהוא זה

ולא רק זה,

מתחת באצילות

את לובן צווארך

וקולך שוב הנעים,

כפעמונים ומצילות:

"יקירי מה הביא אותך?

איזו שמחה".
 
לצערי, המצב היה לי קצת מוזר
אז שתקתי את כל מה שרציתי לומר
וזה הטקסט המרגש
שלא שמעת, מעט אחרי השעה שש: 
"הגעתי לכאן אינה מקרית,

לא באתי לאכול ב"צמרת"

כוונתי האמיתית

לגמרי אחרת,

כי ליבי יצא אלייך,

לחיבוק חם בלילה קר,

להתכרבלות בזרועותייך

והסמכת ראשים אל רכותו של כר".
 

לפתע פתאום, חזר לפניי הצבע,

שם, אצלך, בבית הטבע

וכבר לא הייתי זקוק,לא לשעון,

גם לא לפלאפון.

 

 

 

 

 

תגובות