יצירות אחרונות
קשה לנו עם נעלם אולי תהיה בנאדם (0 תגובות)
משה חזן /הודעות -06/05/2024 11:45
זכרון ליצחק טייס ושכן (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -06/05/2024 10:27
שִׁיק שָׁק🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -06/05/2024 03:28
מבט אל ילדותי בצל הורים ניצולי שואה (4 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (12 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (8 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שירים
פעם
זהו שיר המזכיר נשכחות
על חיים ירוקים יותר ומהירים פחות כשכדור הארץ סב על ציר בגלגול שפוי ודי זהיר. אנשים עצרו לומר שלום להיכרות היה בסיס אישי "התבוא לקפה אדון עם זוגתי ואיתי" הייתה פנייה לגמרי לא מפתיעה. הייתה זו דרך נהדרת לבלות את הימים שטופי השמש הזוהרת בשבתות ובחגים בתל אביב האחרת שהייתה בשנות השישים. זהו שיר על ימים שאינם עוד כשדברים עוד יכלו לצמוח השגרה מלאה הוד ימים זרמו בשקט וללא כוח הכל אפשר היה לראות והאוויר היה צלול, נינוח.
הבריות חייכו ללא הרף "התרצה לבוא לתה אצלי לפנות ערב עם רעייתי ואיתי? הנה , הבט, שם הוא ביתי". זו הייתה התחלה מצוינת באווירה מלבבת ששררה באופן קבוע באותם ימים של זוהר בשבת ובשאר השבוע בישראל הישנה ,יפת התואר עמוסת העבר וגם החידושים אי שם באמצע שנות השישים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |