יצירות אחרונות
שמלת פרחים פותחת עיניים (0 תגובות)
jakuper /סיפורים -21/07/2026 20:00
שִׁירַת פַּעֲמוֹנֵי רוּחַ (2 תגובות)
שמאי ארמן /שירים -21/07/2026 18:29
וואי-וואי-חם-נורא- (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/07/2026 17:41
התחלה חדשה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/07/2026 17:03
וְאָדָם עָשׂוּי חֲבָלִים הוּא (6 תגובות)
אלפי /שירים -21/07/2026 10:20
ואני כעבד הנרצע (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/07/2026 09:45
ראש חודש אב (11 תגובות)
מרים /שירים -21/07/2026 09:15
מִקְוֶה הַטִּפָּה (12 תגובות)
אביה /שירים -21/07/2026 06:43
לא שייך לשיר (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/07/2026 06:18
רַכֶּבֶת הָרִים 🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /סיפורים -21/07/2026 05:31
שירים
פעם
זהו שיר המזכיר נשכחות
על חיים ירוקים יותר ומהירים פחות כשכדור הארץ סב על ציר בגלגול שפוי ודי זהיר. אנשים עצרו לומר שלום להיכרות היה בסיס אישי "התבוא לקפה אדון עם זוגתי ואיתי" הייתה פנייה לגמרי לא מפתיעה. הייתה זו דרך נהדרת לבלות את הימים שטופי השמש הזוהרת בשבתות ובחגים בתל אביב האחרת שהייתה בשנות השישים. זהו שיר על ימים שאינם עוד כשדברים עוד יכלו לצמוח השגרה מלאה הוד ימים זרמו בשקט וללא כוח הכל אפשר היה לראות והאוויר היה צלול, נינוח.
הבריות חייכו ללא הרף "התרצה לבוא לתה אצלי לפנות ערב עם רעייתי ואיתי? הנה , הבט, שם הוא ביתי". זו הייתה התחלה מצוינת באווירה מלבבת ששררה באופן קבוע באותם ימים של זוהר בשבת ובשאר השבוע בישראל הישנה ,יפת התואר עמוסת העבר וגם החידושים אי שם באמצע שנות השישים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |