יצירות אחרונות
על השחיטה-ביאליק -לזכר הביבאסים ז"ל (2 תגובות)
מרים מעטו /הודעות -03/04/2025 15:11
שפתיים (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/04/2025 11:56
האיש שהלך (4 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -03/04/2025 10:43
הָיְתָה לִי שָׁעָה טוֹבָה, (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -03/04/2025 09:59
עוד מעט פסח (9 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/04/2025 06:52
לא מסתכנים (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -03/04/2025 06:30
שֶׁקֶט שֶׁל עָצְמָה🌹🌹🌹 (20 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/04/2025 21:51
ורד🥀 (11 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -02/04/2025 21:36
שירים
פעם
זהו שיר המזכיר נשכחות
על חיים ירוקים יותר ומהירים פחות כשכדור הארץ סב על ציר בגלגול שפוי ודי זהיר. אנשים עצרו לומר שלום להיכרות היה בסיס אישי "התבוא לקפה אדון עם זוגתי ואיתי" הייתה פנייה לגמרי לא מפתיעה. הייתה זו דרך נהדרת לבלות את הימים שטופי השמש הזוהרת בשבתות ובחגים בתל אביב האחרת שהייתה בשנות השישים. זהו שיר על ימים שאינם עוד כשדברים עוד יכלו לצמוח השגרה מלאה הוד ימים זרמו בשקט וללא כוח הכל אפשר היה לראות והאוויר היה צלול, נינוח.
הבריות חייכו ללא הרף "התרצה לבוא לתה אצלי לפנות ערב עם רעייתי ואיתי? הנה , הבט, שם הוא ביתי". זו הייתה התחלה מצוינת באווירה מלבבת ששררה באופן קבוע באותם ימים של זוהר בשבת ובשאר השבוע בישראל הישנה ,יפת התואר עמוסת העבר וגם החידושים אי שם באמצע שנות השישים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |