שירים

אֲנִי רַעְיָתְךָ האוֹהֶבֶת

אתחיל ואומר שבט"ו בשבט יש לי שני חגים. בשניהם מדובר בשתילה

"ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות - ט"ו בשבט הגיע חג להשתלות"

הראשון הוא המוכר לכם וכולנו חוגגים אותו אבל לי ולמשפחתי יש בט"ו בשבט חגיגה פרטית משלנו.

לדידי החג השני הרבה יותר משמעותי וחשוב.

היום בחג, שרים הילדים - ואולי גם כמה מהבוגרים

"כך הולכים השותלים רון בלב ואת ביד, מן העיר ומן הכפר בט"ו בשבט"

אם תשאלו מדוע ט"ו בשבט חג כל כך משמעותי בחיי, אז הנה הטו אוזן:

אספר לכם מה שאולי זוכרים חברי בקפה דה מרקר שאת כל סיפור חיי סיפרתי שם והבעלים סגרו את האתר
והפייסבוק זה מה שנותר ואני כותבת גם בקבוצה של גלי צבי ויס - "דרך המילים"

סדנאות דרך המילים - גלי צבי ויס

לפני שנים רבות כשהתחיל המסע להצלת חיי אישי שמואל קוראי שעקבו במשך שנים אחר הסיפורים והשירים שלי על ההמתנה להשתלת כבד כאן, בישראל עד שנמצאה לנו הישועה במקום אחר מעבר לים. לצערי אין כל כך מודעות להשתלת איברים בישראל לא כולם מגיעים להשתלה אציין כי כל בני המשפחה חתומים על א.ד.י ואפילו שמואל לעיתים אני מתלוצצת שהכבד שלו הוא יד שניה ?

שמונה שנים חיכינו כאן בארץ לאפשרות שאישי יוזמן להשתלה

במהלכן המחלה החמירה יותר ויותר וסיכנה ממש באופן חמור את חייו נוכח מצב זה שבו הסכנה גוברת חפשנו את ישועתנו מחוץ לישראל.

בשנת 2010 טסנו לעיר אומהה במדינת נברסקה, אשר בארה"ב. נסענו עם עוד מועמד להשתלה ובליווי רופא צמוד

היה קור אימים אבל גם חום שהשרו עלינו היהודים החיים שם.למרבה הצער חזרנו לישראל כעבור 4 חודשים בלי השתלת הכבד אף כי הצליחו לייצב את מצבו והבחור השני קיבל כבד חדש

השנה האחרונה בישראל היתה הכי קשה רופא בית החולים בילינסון קרא לי ואמר שאם אישי לא יושתל מיידית זה הסוף! למרות הסכנה הצפויה בשל אי ההשתלה לא חשבתי שזה יכול לקרות הרי נלחמתי על הצלתו,ביחד עם בניי המדהימים וכלותי. או אז הניבו המאמצים פרי בעקבות מאבקנו התגלגל העניין והגענו לניו אורלינס שם באמת קרה נס!!! 21 בינואר 2011 בט"ו בשבט ,החג שבו אנחנו שותלים שתילים ראש השנה לאילנות ובאותו יום גם נטעו בגופו של אישי כבד חדש כמעט לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות ושמחה. מאושרת מאד שיניתי את שם העיר ל"שם עברי": נְיוּ-אוֹר-לִי-נֵס:. לאחר חודש שבמהלכו היה שמואל מאושפז לשם התאוששות, כבר טיילנו לאורכו של המיסיסיפי שבו הטבעתי את כל שירי העצב...

מקץ שלושה חדשים נוספים חזרנו לארצנו שמחים ומאושרים קיבלנו בשובנו המון מתנות.והכי חשובות בהן הן ששה נכדים שנולדו במהלך השנים אשר חלפו מאז שובנו ועוד היד נטויה אם לא יעשו לי נכדים....אני אעשה אותם לבד ?

אישי היה מושתל הכבד הראשון בניו אורלינס. מאז רבים מקבלים שם כבד חדש וחיים חדשים. אחת לשנה נפגשים כל מושתלי הכבד ביחד עם ד"ר כהן רופא יהודי שמגיע מארה"ב ונתן חיים לכולם עשר שנים חלפו מאז הושתל הכבד וטוב לנו שחיי אישי ניצלו וחיינו נמשכים כאילו לא בגד הכבד המקורי וכאילו הכבד הנוכחי לא היה פעם של ישהו אחר; אדם שאולי בלי דעת לא יודע מה תרם ואיזה אושר גרם למשפחתנו. תודה לו - ותודה לכל מי שעזר לנו.

והיום טו בשבט יום הולדת נוסף לבעלי מזה עשר שנים

ולכולכם חבריי ט"ו B שבט שמח ופורייייח

~

אֲנִי רַעְיָתְךָ האוֹהֶבֶת

 

הֵיכָן שֶאֵיבָרֵיךָ מוֹעֲדִים

וּלְשׁוֹנְךָ מִסְתַּבֶּכֶת

אני מַתִּירָה .

וְכֹל הַגַּלִּים הָעַזִים סָבִיב

מְאַיְמִים לְשָׁבֵּר אֶת קְלִפַּת הָאֱגוֹז .

גַּם בְּמַשְבֵּרֵיךָ

אֲנִי רַעְיָתְךָ האוֹהֶבֶת .

אַתָּה לִי מַתַּת שָׁמַיִם

וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ כְּגַלֵי הַיָּם

הַמְשַוְעִים לְחוֹף

עֵינֵינוּ רְעֵבוֹת,

שִפְתוֹתֵינוּ כֹּה צְמֵאוֹת

מִמְּךָ מְבַקֶּשֶׁת

עוֹד וְעוֹד לִרְווֹת

לְעוֹלָם, לֹא אֶהְיֶה שְׂבֵעָה

זוֹהִי הָאַהֲבָה בֵּינִי וּבֵינְךָ

כִּבְרִית כְּרוּתָה

זֹאת הָאַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת

מָתַּת אֱלֹהָהּ.

עַד כְּלּוֹת.

~
את הפוסט שלחתי היום לפייסבוק שלי ושם יש לי סרטון מול הים
אין לי מושג איך מעבירים לכאן לכן הקישור למי שירצה לשמוע בקולי

https://www.facebook.com/1955avia/posts/1384205401932297

 

תגובות

אורנה / מדהים / 27/01/2021 17:44
אודי גלבמן / סיפור כה מרהיב ברמת הא / 27/01/2021 17:59
עליזה ארמן זאבי / סיפור חיים סוחף בכאבו... / 27/01/2021 19:19
שמואל כהן / אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. / 28/01/2021 05:00
גלי צבי-ויס / לעולם לא אהבה שבעה ❤ / 28/01/2021 06:02
אדם אמיר-לב / דרך המילים / 28/01/2021 06:15
יום טוב צבי / לחיי האתר הזה / 28/01/2021 06:26
יצחק אור / אהבה מקודשת / 28/01/2021 11:37
אילה בכור / אביבה יקרה ..כמה את מרגשת בכתיבתך הכנה אכן חג כפול / 28/01/2021 13:43